בתקרית שאירעה אתמול (שבת) בכניסה ליישוב גן נר שבגלבוע, נורה למוות דיאר עומרי, בן 19 מהכפר סנדלה, לאחר קטטה בכביש עם נהג אחר. אלא שלמרות שלא מדובר בפלסטיני ואין אינדיקציה שהאירוע התרחש על רקע לאומני, זה לא מנע מארגוני הטרור לנצל את המומנטום כדי לחמם עוד יותר את האווירה המתוחה ולשגר איומים לעבר ישראל. חמאס פרסם הודעה רשמית בעקבות מותו של עומרי, כינה אותו 'שהיד', גינה את הירי והתאבל על מותו. "אנו מדגישים כי עמנו יגיב בכוח על הפשעים של הכיבוש והמתנחלים. הפשעים לא יעברו ללא תגובה, עמנו יגביר את ההתנגדות ינקום את דמו", הצהירו בארגון.

"דם עמנו אינו זול והאויב ישלם מחיר כבד", הוסיפו בארגון הטרור. "אנו קוראים לעמנו להתעמת עם הכיבוש והמתנחלים, ולנקום את דם השהיד עומרי והשהידים הצדיקים". גם הג'יהאד האיסלאמי התייחס לתקרית בגלבוע בהצהרה רשמית וטענו שעומרי נורה למוות על ידי "מתנחל": "הפשע המתועב הזה הוא הרחבה של מדיניות האויב נגד עמנו, כאשר הפעולות האחרונות היו בשכם ובטול-כרם. זו הסלמה בהפרה החמורה - והכיבוש נושא באחריות המלאה על כך".

שעות לאחר שעומרי נורה למוות ונשמעו גינויים גם במערכת הפוליטית, אביו כינה את היורה "מחבל טרוריסט" והאשים את הממשלה באירוע. "בני הצעיר חגג יום הולדת, כל זה קורה באשמת הממשלה הגזענית", תקף.

האיומים של חמאס נשמעים בתקופה רגישה מבחינה ביטחונית, פחות משבועיים לפני מצעד הדגלים וימים ספורים בלבד אחרי מותו של האסיר הביטחוני ח'דר עדנאן ששבת רעב - והצית את ההסלמה בדרום. בינתיים ישראל מנסה לשדר עסקים כרגיל ולשמור ככל הניתן על שקט יחסי בעזה, ומאפשרים את כניסתם של 15 אלף פועלים עזתיים שמחזיקים בהיתרי עבודה. המטרה: להזרים חמצן לכלכלה העזתית, לאפשר אופק ולנסות לצנן את המערכה הבאה.

מהומות בלוד בשומר החומות (צילום: חדשות 12)
תמונות שצרובות בזיכרון החמאס כניצחון: המהומות בערים המעורבות במהלך "שומר החומות"' ארכיון | צילום: חדשות 12

חמאס מתאמץ להלהיט את ערביי ישראל

רק בפסח האחרון ישראל חוותה הסלמה רב-זירתית שלא נראתה באזורנו זמן רב: עשרות רקטות נורו מלבנון ומרצועת עזה, בנוסף לשני מטחים שונים שנורו מסוריה. ועדיין, נראה שחמאס ממשיך להשקיע מאמצים כדי להכניס למערכה את ערביי ישראל, אלו שהוא מכנה "ערביי 48". התמונות של המהומות בערים המעורבות במהלך "שומר החומות" צרובות בזיכרונו כניצחון והוא כמהה לראותן שוב. הדרך שלו - לעורר בהם הזדהות ולחבר אותם למערכה על אל-אקצא ועל עזה, גם אם האינטרסים שלהם שונים.