בית משפט השלום ברחובות זיכה בשבוע שעבר (רביעי) נאשם במעשה מגונה בקטין, בטענה שהתביעה התעלמה מראיות רבות בעלות חשיבות עליונה ופגעה בזכויות הנאשם להליך הוגן וראוי. בהכרעת הדין תקפה השופטת זהר דיבון סגל את הפרקליטות וביקרה בחריפות את ההתנהגות הלא הגונה שלהם: "לא כך מצפה בית המשפט כי הבאים בשעריו ינהגו ולבטח זוהי אינה הציפייה מהתביעה".
בכתב האישום, שהוגש במרץ 2022 ע"י עו"ד נעמי לוינוב מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), נטען כי בשנת 2019 הסתבר לילד כבן 10 שהוא נעול בביתו ושאין בידו מפתח. הקטין היה אמור להגיע לשיעור פרטי, וקרא מבעד לחלון ביתו שבקומה השנייה לעוברי אורח שחלפו ברחוב.
בשלב מסוים הבחין הילד בנאשם, אב לשתי בנות וסב לנכד שעבר בסמוך ולהם היכרות מוקדמת, וביקש ממנו להתקשר לאימו ומסר לו את מספר הטלפון שלה, עוד נטען כי בהמשך סייע הנאשם לילד לצאת מביתו דרך החלון באמצעות סולם.
לפי כתב האישום, הילד אמר לנאשם שהוא ייסע באוטובוס, אך הנאשם אמר לו שהוא יסיע אותו ברכבו, שכן הוא לקח אותו ממקום בטוח ועליו להחזיר אותו למקום בטוח. הנאשם הסיע אותו לשיעור ובמהלך הנסיעה, ליטף הנאשם בידו את רגלו הימנית של הקטין החל מברכו ועד בסמוך מאוד לאזור המפשעה של הקטין, וחדל ממעשיו לאחר שהקטין נעץ בו מבטו.
במהלך המשפט העידו עדים רבים שהכירו את הילד, בהם מוריו של הילד, בני משפחתו הקרובים, מטפלים שונים בתחום הרגשי והנפשי וכן חוקרת ילדים לה מסר הנפגע עדות מפורטת. עם זאת, בכתב הכרעת הדין המצונזר שהותר לפרסום לאחרונה מפורטים כשלים רבים שנעשו במסגרת העמדת הנאשם לדין.
לדברי השופטת זהר דיבון סגל, כבר במהלך חקירת המשטרה היה ידוע כי מדובר בתיק שיוכרע במידה רבה על סוגיות שבמהימנות, שכן העדות המרכזית היא עדות קטין, לכאורה נפגע העבירה. כבר אז היו צריכים להיות הקשיים ניכרים לעין, בשל סתירות שעלו בין עדותו של הילד לעדותם של עדי תביעה אחרים, שפגשו בקטין סמוך לאירוע ושמעו מפיו את שחווה.
עם התקדמות המשפט הסתמן כי האפשרות להרשיע את הנאשם הולכת ומתרחקת, ובשל כך השופטת הציעה לצדדים מספר פעמים לשקול את המשך ניהול המשפט. בהתאם, לבקשת הצדדים נדחו הדיונים על מנת לאפשר להם לשוב ולבוא בדברים ביניהם, ולאפשר לפרקליטות לחזור בה מהגשת כתב האישום.
השופטת דיבון סגל אף תקפה את הפרקליטות וטענה שנהגה בחוסר אכפתיות בהגשת כתב אישום כשהמועד המפורט בו שגוי ולא פעלה להעמיד הדברים על נכונותם. "בהתנהלות זו חרגה המאשימה מחובתה בכיבוד הערכאה השיפוטית וההחלטה שיצאה תחת ידיה", כתבה השופטת. "לא כך מצפה בית המשפט כי הבאים בשעריו ינהגו ולבטח זוהי אינה הציפייה מהתביעה. שבינה ובין והנאשם קיימים פערי כוחות מובנים, ולנוכח ההשלכות האפשרויות לפגיעה בחירות".
השופטת הזכירה כי התביעה מופקדת על בירור האמת, ועליה לעשות כן תוך שמירה על האינטרס הציבורי הרחב וזכויות הנאשם להליך הוגן וראוי. חשוב לציין כי אין השופטת קובעת שהפגיעה בילד לא התרחשה, אלא כי במסגרת הראיות שהוגשו, שהתבססו על עדויות של הילד והקרובים אליו, לא ניתן להוכיח אשמה מעבר לספק סביר.
"על התביעה לנהוג באחריות, להעריך את הראיות ולשקול אותן אל מול טענות ההגנה, באופן מקצועי, ענייני וזהיר תוך מחויבות בלתי מתפשרת למניעת הרשעות שווא", כתבה דיבון סגל בהכרעת הדין בה זוכה הנאשם. "כל התנהגות אחרת חוטאת לתכליתה ולמהותה של התביעה כמייצגת המדינה ואינטרס הציבור, שחלק בלתי נפרד הוא השמירה על הגינות וטוהר ההליך הפלילי, כמו גם על זכויות נאשמים".
דיבון סגל הדגישה כי ניכר היה שהפרקליטות פעלה להגן על זכויותיו של הילד, ואין חולק כי הייתה צריכה להיות קשובה לו ולמשפחתו ולהקל עליהם. עם זאת הזכירה השופטת שהפרקליטות אינה מייצגת רק את הקטין, אלא את האינטרס הציבורי בכללותו, שאינו תואם בהכרח את האינטרס האישי של הקטין. "תפקידה של המאשימה אינו מסתיים בהחלטה על העמדה לדין והוא אינו מתמצה בהבאתם של העדים לבית המשפט והעברת האחריות ממנה והלאה", כתבה השופטת.
"נעשה עוול עצום ללקוח שלי בתיק הזה", אמר ל-N12 עו"ד אדי אבינועם. "הפרקליטות כשלה פעמיים; לא רק שלא היה מוצדק כלל להגיש מלכתחילה כתב אישום כנגד הנאשם לאור הבעייתיות הראייתית שנגלתה מחומר החקירה, אלא שבמהלך שמיעת הראיות כשהסתבר שאפשרות הרשעת הנאשם הולכת ומתרחקת, הפרקליטות התעקשה עדיין להמשיך ולנהל את התיק ולא לחזור בה מכתב האישום. הכרעת הדין שזיכתה את הנאשם תוך השמעת ביקורת חריפה נגד הפרקליטות בהתנהלותה בתיק הזה, עשתה צדק עם הנאשם ועל כך אנחנו מודים לבית המשפט".