שופטי בית המשפט העליון ביקשו היום (שני) לעיין בחוות דעת חדשה בעניינו של אביעד משה, שניסה לרצוח את אשתו לשעבר שירה איסקוב ב-2020. באותה חוות דעת נטען כי הוא לא שלט במעשיו ולא היה מסוגל לקבל החלטות כשתקף את אשתו. איסקוב הביעה את התנגדותה למהלך ואמרה בדיון בערעור של משה: "אנחנו צריכים לחיות יום יום לצד הפוסט טראומה, צריך להשאיר את העונש כמו שהוא".
בדיון שנערך בהשתתפות השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, אמרה שירה איסקוב: "על פניו נראה שחזרנו לחיים, ואנחנו עובדים ועומדים על הרגליים. אבל, הילד מדבר עם גמגומים. הוא בטיפול רגשי ולפני השינה הוא מדבר על הדם שראה ועל זה שאבא הרביץ לאמא. הוא מספר שאמא נעלמה לו מהחיים - וזה קורע".
"היום הוא בן 4.5 ומדבר במשפטים שלמים, ושואל אותי איך זה היה? מנסה להבין איפה אבא שלו עכשיו?", סיפרה איסקוב. "יש כל כך הרבה טיפולים, ושלא נדבר גם על כל הטיפולים שאני עוד עוברת. ההוצאות מטורפות, ואני לא מתלוננת. אני עוד צריכה לעבור עוד 2 ניתוחים, ואני מנסה להסביר לבן שלי שהנה אמא מחייכת. אנחנו מנסים, למרות הכל, לחזור לשגרה".
איסקוב הביעה בדיון את התנגדותה לשינוי עונשו של משה: "אנחנו צריכים יום יום לחיות לצד הפוסט טראומה, אז המעט שאפשר זה להשאיר את העונש כמו שהוא".
בינואר אשתקד גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע 23 שנות מאסר על אביעד משה, שהורשע בניסיון הרצח של אשתו לשעבר שירה איסקוב, גרימת חבלה בנסיבות מחמירות והתעללות בבנם הקטין. משה לא הגיע לבית המשפט למעמד גזר הדין, והשתתף מרחוק מתא המעצר. נוסף על עונש המאסר, נגזרו על משה 24 חודשי מאסר על תנאי וכן פיצוי כספי מקסימלי בסך 258 אלף שקלים.
צוות השופטים בדיון שבו ניתן גזר הדין, שכלל את יעל רז-לוי, גילת שלו ואהרון משניות, פתח את מעמד הקראת גזר הדין בתיאור האירוע שבו ניסה משה לרצוח את איסקוב: "ערב ראש השנה תשפ"א, כולם עסוקים בהכנת לארוחת החג. לפתע נשמעות צרחות באוויר, ואז נגלית לעיני השכנים הזוועה: הנאשם הכה במערוך את שירה, אותו מערוך שהכינה איתו חלות קודם לכן. הנאשם המשיך בחבטה ועוד חבטה, והמשיך להלום בה עוד ועוד, ברקע הצרחות והבקשות שיפסיק. אבל הנאשם בשלו".
"מדובר באירוע אחד שכולל שני מעשים. מעשה אחד כלפי המתלוננת, והשני כלפי בנה הפעוט, התעללות נפשית בבן שנאלץ לצפות בזוועות", הוסיפו השופטים. "תמונת הנזק שציירה בפנינו הינה קשה מאוד. אין צורך להרחיב כמה מעשיו חירבו את חייה, והדרך לשוב לחזור לחיות חיים תקינים אינה פשוטה כלל". כמו כן, ביקרו השופטים את משה: "לא לוקח אחריות על מעשיו. האשמה בכל מה שקרה היא שירה. הנרטיב הוא שהמתלוננת היא האלימה, שדחפה אותו לקצה. קשה לקבל חרטה שכזו".