שירות הביטחון הכללי ישתתף במאבק נגד האלימות המשתוללת בחברה הערבית? בשב"כ לא שוללים על הסף שיסייעו למשטרה להיאבק בפשיעה הגוברת, אבל יש גם תחומים שהם לא מוכנים לגעת בהם. ב"המהדורה המרכזית" פרסמנו אמש (ראשון) כיצד מגדירים בארגון הביטחון את גבולות הגזרה.

למעשה, מעורבות השב"כ כבר החלה בתוכנית "מסלול בטוח" - מבצע החירום לבלימת הפשיעה בחברה הערבית שהוביל סגן השר לביטחון הפנים דאז יואב סגלוביץ', שהביא תוצאות. אז התחילו להתערב בשב"כ במקרים שהם בתפר שבין ביטחוני לפלילי, למשל בכל הקשור לגנבת אמצעי לחימה מבסיסי צה"ל והברחתם דרך הגבולות, וכן לסייע בהשגת מודיעין.

תחמושת, מצה"ל, ונתפסה, בטובא זנגרייה (צילום: דוברות המשטרה)
תחמושת שנגנבה מצה"ל ונתפסה בטובא זנגריה, ארכיון | צילום: דוברות המשטרה

בשב"כ סייעו למשטרה גם בכל הקשור לפגיעה במשילות ע"י פגיעה בסמלי שלטון - שוטרים, ראשי עיריות וסמלי ממשלה. למשל, אחרי מקרה הרצח של אדיר גאנם ז"ל, מאבטחו של ראש עיריית טייבה שנורה למוות בעת ששמר עליו, הודיע השר בן גביר ששירות הביטחון הכללי מעורב בחקירה - אם בשל גנבת נשקו של המאבטח לאחר הרצח ואם בשל החשד שיעד הרוצחים היה ראש העירייה עצמו.

עם זאת, השב"כ בהחלט לא מעוניין, וגם לא יכול עד שישונה החוק - לעסוק בכל הקשור במקרי רצח על בסיס מה שמכונה "על רקע כבוד המשפחה" או על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בסכסוכי חמולות או בסחר בסמים. זאת על רקע החשש שהוא יפגע במטרה העיקרית של הארגון - סיכול טרור, ויחשוף חלק מהיכולות הטכנולוגיות הרגישות.

אדיר גאנם, המאבטח שנרצח בירי בטייבה (צילום: פייסבוק)
אדיר גאנם, המאבטח שנרצח בירי בטייבה | צילום: פייסבוק

במשטרה מבינים בעקבות הצלחתו היחסית של "מסלול בטוח" שמה שצריך זה עוד כלים - שינוי שיטות חקירה, אפשרות למעצרים מנהליים ואישור שימוש ברוגלות סייבר כדי לחדור למכשירים הסלולריים של העבריינים.

כפי שעוד פרסמנו במהדורה המרכזית, בלשכת ראש הממשלה קיימו הערב דיון דחוף בנוכחות גורמי המקצוע, ואחרי ויכוחים רבים הנחה נתניהו להקים צוות שיגיש מסקנות תוך שבוע לגבי הדרך שבה השב"כ יסייע למשטרה בפשיעה הגוברת בחברה הערבית.

הצוות, שעתיד להגיש את מסקנותיו בשבוע הבא, יצטרך להכריע כיצד ובאיזה אופן השב"כ יתערב: האם באמצעות תיקון חקיקה, באמצעות הסטת משאבים או אולי גם וגם. "זה יכול להיות נזק גדול לארגון", אמר ראש השב"כ בדיון. "אנחנו ממוקדים בסיכול טרור: מסייעים למשטרה, אבל זה לא צריך להיות התפקיד שלנו. זה ייגרע מאתנו יכולות ויש חשש לחשיפת מקורות".

רונן בר, ראש השב"כ (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
רונן בר, ראש השב"כ | צילום: גלעד קוולרצ'יק

היועמ"שית ופרקליט המדינה התנגדו נחרצות, וטענו כי שינוי חוק השב"כ יפגע בדמוקרטיה, ובהרב מיארה הוסיפה כי יש גם לקחת בחשבון שכדי להרשיע יצטרכו לחשוף אמצעי חקירה בבית המשפט.