חופשי אחרי 16 שנה - וטעון: בזמן שנכתבה הכרעת הדין שזיכתה אותו מרצח תאיר ראדה ז"ל, רומן זדורוב התייצב מול המצלמות לספר את הגרסה שלו, את האמת שלו. זדורוב, אולי האיש היחיד שיודע מה באמת קרה בבית הספר "נופי גולן" שבקצרין ב-6 בדצמבר 2006, ניסה להסביר איך ייתכן שאדם שהודה ושחזר רצח של ילדה – הוא, לפי הגרסה שלו, לא רק חף מפשע אלא גם הקורבן בעצמו.
בריאיון בלעדי ששודר הערב (חמישי) ב"מהדורה המרכזית" התייצב זדורוב בפעם הראשונה לשיחה נוקבת - אחד על אחד, שחזר את רגעי השבירה בתא המעצר ובחדר החקירות, הפנה אצבע מאשימה לחוקרים שלדבריו "הכניסו מילים לפיו" וניסה לספק תשובות לכמה מסימני השאלה הרבים שמרחפים מעל תיק הרצח של תאיר ראדה ז"ל, שטלטל מדינה שלמה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בוא נחזור אחורה – 6 בדצמבר 2006. מה בעצם קרה ביום הרצח?
"זה היה היום האחרון שלי בעבודה בבית הספר. הבאתי את הקרמיקה מהרכב, החלפתי בגדים והלכתי להכין קפה. עבדתי עד השעה 12:00 ובאיזשהו שלב נגמר לי הדבק. חיכיתי בחוץ לקבלן, לקחתי את החומרים וסיימתי לעבוד. בסביבות השעה 17:00 התקשרתי לאולגה אשתי וביקשתי שתבוא לאסוף אותי. היא לא יכלה כי הייתה עם הילד".
על הרצח שמע רומן לטענתו רק בערב. "בערך בשעה 21:00 התקשר אליי אדם שהייתי אמור לעבוד אצלו", שחזר. "הוא אמר לי שקרה משהו עם ילדה בבית הספר בשירותים. לא הבנתי אם היא נפלה, מתה או נרצחה – רק הבנתי שקרה לה משהו. בבוקר שלמוחרת הבנתי מחמותי שרצחו אותה. אמרתי לאולגה אשתי שאנחנו צריכים ללכת למשטרה ולהגיד שלא ברחתי, ושלא עשיתי שום דבר חס וחלילה".
לקריאת תקציר הכרעת הדין - לחצו כאן
לקריאת הכרעת הדין המלאה - לחצו כאן
ראיית הזהב שנעלמה במזבלה
אחת הראיות המרכזיות שהביאו להרשעתו של זדורוב היו הבגדים שאותם לבש ביום הרצח, ובתוך כך העובדה שזרק את מכנסיו עם סיום יום העבודה. "הגעתי לבית הספר עם ג'ינס וחולצה והחלפתי לבגדי עבודה. לבשתי מכנסיים כחולים שההורים שלי הביאו לי מרוסיה", הוא מספר. "אחרי העבודה השארתי את הבגדים שם. את המכנסיים זרקתי ביום שבת, עם זוג קרוע נוסף".
איך אתה מסביר שזרקת את המכנסיים דווקא באותו יום שבת?
"הם היו קצרים וקטנים עליי. לא לבשתי אותם שלושה-ארבעה חודשים, וקצת עליתי במשקל. במהלך העבודה הרגשתי שהם קצת קטנים ושלא נוח לעבוד איתם, אז אמרתי שאסיים לעבוד - ואחר-כך אזרוק אותם".
אתה מבין שזה נשמע קצת מוזר?
"זה שטויות. זרקתי את המכנסיים בלי מחשבה. אמרתי לעצמי שזה קטן וקרוע, למה צריך לשמור זבל? אחרי ששמעתי על הרצח, סיפרתי למשטרה שהייתי שם והבאתי את הכלים ואת ציוד העבודה שלי. הם אמרו: 'תבוא מחר ותקבל את זה'. באותו הרגע לא חשבתי בכלל, אפילו לשנייה, על האפשרות שאהיה חשוד".
"זה שטויות - זרקתי את המכנסיים בלי מחשבה. אמרתי זה קטן וקרוע – למה צריך זבל?
רומן זדורוב, על זריקת המכנסיים לאחר הרצח
לטענתו, הפנה זדורוב את השוטרים למכנסיים שזרק, אך הם לא עשו דבר. "אמרתי להם: 'זרקתי מכנסיים אם זה עוזר. תלכו לחפש ליד הבית שלי'. הם, במשך חודש שלם, לא עשו שום דבר. יום-יום הזכרתי להם, ואף אחד לא הקשיב".
ניקית את הנעליים אחרי יום העבודה?
"לא, בשביל מה? ידעתי שלמחר אעבוד עוד פעם עם צבע, רובה ובטון". על טענת הפרקליטות שניקה את הנעליים אחרי הרצח, השיב: "זה שקר. צריך לשאול את המעבדה, כי את הנעליים לקחו יומיים-שלושה אחרי שהתחלתי לעבוד אצל האדם שהתקשר אליי. אני לא מנקה נעליים ולא ניקיתי אותם".
המדובב
במהלך החקירה, קצת אחרי שנעצר, נכנס לתאו של רומן זדורוב ארתור המדובב, זה שבפניו הודה ברצח תאיר ראדה. במהלך הלילה שבין 18 ל-19 בדצמבר 2006, סיפר זדורוב למדובב כיצד ביצע את הרצח ואף הדגים בפניו הטכניקה שטען כי למד לאחר קריאת מאמר ברשת. זדורוב טוען היום - הכול היה שקר.
"חשבתי שהוא עבריין. נכנס בפוזה, צעקות לסוהרים. אמר: 'אני יושב רק עם רוסים, אתם לא יודעים מה אני אעשה לכם'. זה היה פצצה לראש, אתה לא מבין איפה אתה נמצא. זה בן אדם שהיה בבית סוהר, יש לו את הניסיון והוא ידע את החוקים. הוא אמר לי שעל הכבל שלי יש את הדם של הילדה, ולכן זה מאסר עולם ב-100%. אבל, יש דרך יציאה והיא הודאה בלב נקי".
"המדובב אמר שזה מאסר עולם ב-100%, אבל שיש דרך יציאה - והיא הודאה בלב נקי"
רומן זדורוב, על שיחתו עם המדובב
אתה מודה בפניו. למה?
"לא הודיתי, שיקרתי – זה נכון. הוא הלחיץ אותו ואמר שאני חייב להודות בפניו ושזה הדבר היחיד שיכול לעזור לי". במהלך שחזור הרצח בתאו, הסביר זדורוב למדובב את המקרה לפרטי פרטים. "הוא עמד איפה שבא לו", המשיך זדורוב את הסברו. כשהצגנו בפניו שוב את הסרטון בניסיון לעמת אותו עם התמונות, טען: "הוא קם לבד, ונכנס פנימה. אמרתי לו לצאת, הוא נשאר באותה פוזה ואז הדגמתי".
אבל איך, מכל האופציות שיש בעולם, בחרת דווקא בשיסוף?
"אם אני עושה דקירה עם סכין יפני הוא נשבר", מסביר זדורוב בניסיון לחזק את טענתו. "הלהב של הסכין חלש. בסרטון רואים שאני אדם חף מפשע, שאין לי מושג איך הרגו את הילדה. כי אפילו מה שקורה פה, זה לא נכון בכלל".
אז למה בחרת לעשות דווקא את זה?
בשלב זה נכנס לתמונה עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב. "הראיתי את הסרטון הזה (השחזור) בהילוך איטי לשופטים פעמיים בבית המשפט. שימו לב לתנועות שלו. אי-אפשר לעשות תנועות גדולות כל כך בתוך תא של 74 ס"מ. אתה רק מזיז את היד ואתה נתקע בקיר". בהמשך סיפר זדורוב למדובב מה היה צבע השיער של תאיר ומה היא לבשה ביום שנרצחה, פרטים שרק הרוצח יכול היה לדעת. "לא ידעתי את זה", הוא מכחיש. "חשבתי ככה כי כל בית הספר הלך עם ג'ינס. אף אחד לא הולך עם חצאית". עו"ד ירום הלוי מוסיף: "בסרטון הוא אומר שהיא הייתה עם צמה ובלונדינית. תאיר נמצאה עם שיער שחור פזור".
בסרטון אפשר לראות שכאשר אתה מציג בפניו ראיות מפלילות אתה לוחש, וכשאתה אומר דברים שמחזקים את חפותך אתה מדבר בקול רם – איך אתה מסביר את זה?
"זה לא בדיוק ככה. הוא לחש ראשון, הוא אמר 'אל תדבר בקול רם – אולי מאזינים לנו'. כל השיחה שלנו הייתה בלחישה. אם אתה ממשיך לראות, אתה רואה שאני בלחישה אומר שאני חף מפשע ולא עשיתי שום דבר".
הריאיון על סף פיצוץ
בעודנו מנסים לעמת את זדורוב עם הודאתו בפני המדובב, מחליט עורך דינו ירום הלוי להפסיק את הריאיון בטענה שאינו הגון. "הריאיון הזה הוא חקירה נגדית מחודשת", טען. "מאז 2008-2007 כשהתנהל המשפט הראשון, אוקיינוסים של ראיות זרמו. יש לכם את הדברים שהם מביכים, מפגרים ומטומטמים. יש לכם רק את הרע? אין את הטוב?"
הפסקה. עורך הדין הלוי מבקש להעביר לידינו קטעים מסוימים מהשיחה עם המדובב, שלשיטתו מעידים על האופן שבו נרמזו הפרטים שהובילו להודאה המפורטת – כדי שנשקול את שילובם בפרויקט. בשל מחלוקת על האופן שבו נערך אחד הקטעים שהוקרן בפני זדורוב, הוא הוסר בהסכמה מהריאיון.
שחזור החקירה – שלב אחרי שלב
במהלך משפטו טוען זדורוב שוב ושוב שהופעלו עליו לחצים אדירים להודות, ושהכניסו מילים לפיו. "הייתי חייב לשתף פעולה עם החוקרים, אבל לא ידעתי איך הרגו את הילדה. החוקר שאל: 'איך הרגת' – הדגמתי, שאל: 'איפה היא עמדה', אמרתי 'ליד הדלת' – בין התא הראשון לשני. הוא שאל איפה בדיוק וסימן לי עם היד. בכל פעם שטעיתי הם התחילו לצעוק: 'אתה בן אדם רע', 'אתה לא תקבל הקלה'.
אמרת להם שרצחת את הילדה כי התלמידים ביקשו ממך סיגריות, קיללו אותך ואת אימא שלך. אתה אומר את הדברים על סף דמעות. איך אתה מסביר את זה?
"ארתור המדובב אמר לי שאי אפשר סתם לבוא ולהגיד שרצחתי, צריכה להיות סיבה", הסביר זדורוב. "הוא אמר אם היו מקללים את אימא שלי, מזמן הייתי הורג. אפשר אפילו לשמוע את זה בשיחה בינינו".
בהמשך השחזור, זדורוב עומד מול גרם המדרגות בבית הספר ומתבקש להכווין את השוטרים למקום שבו ביצע את הרצח. תחילה הוא אומר: 'היא עלתה למעלה', בהמשך משנה את דעתו, מסתכל ימינה ואומר: 'לא, היא לא עלתה. היא כנראה נכנסה לשירותים האלה'. מדובר ברגע משמעות, שדובר רבות בבית המשפט וגם מחוצה לו.
"אמרתי לשוטרת להסתובב ימינה ולעלות למעלה", הוא מסביר. "אני חושב שעצרו אותי בכוונה. לא אמרתי שום מילה על האזיקים, אבל פתאום עצרו אותי והתחילו לשחק לי באזיקים. סובבתי את הראש וראיתי דלת של שירותים, עליו שלט ברוסית ובעברית: 'לא להיכנס ולא לנקות', הדלת השנייה לא הייתה נראית כמו דלת של שירותים".
"אני חושב שעצרו אותי בכוונה. לא אמרתי שום מילה על האזיקים, אבל פתאום עצרו אותי והתחילו לשחק לי בהם"
רומן זדורוב - טוען למניפולציות בעת שחזור הרצח
אחרי שלטענתו הוכוון לדלת הנכונה, מתבקש זדורוב לתאר את מעשה הרצח. הוא מבקש מהמדגימה להיכנס לתא מספר 2, מספר שתאיר צעקה: 'אימא' לפני שנרצחה ומדגים בדיוק איך התבצע הרצח. על השאלה איך ידע לעשות זאת, השיב: "את כל ההסברים האלה קיבלתי מהמשטרה. אם נסתכל קודם, נראה את ארתור בא אליי עם צד ימין לפנים שלו. ככה עשה גם החוקר יורם אזולאי. אמרתי לו שילדה נפלה לצד שמאל, כי סשה החוקר אכל לי את הראש במשך רבע שעה אחרי שאמרתי שהיא נפלה לצד ימין. זו הייתה הדרכה ב-100%".
כשהדגמת איך טיפסת למעלה, אל מחוץ לתא. איך ידעת לנעול את הדלת מבפנים?
"לא ידעתי, זה הכול מחקירה, כי סשה אמר – היית איתה בתוך התא, אז ברור שהדלת הייתה נעולה. ידעתי הכול מהשאלות שלו. אם הוא שואל: 'עלית וקפצת', ברור שהייתי צריך לקפוץ". עוד האשים: "אני מרגיש שזה היה ספציפית נגדי. בדיוק בני סלע ברח מהכלא, וזה היה פיצוץ אדיר בארץ. אני הייתי כמו מתנה בידיים שלהם. לא יודע עברית, עדיין לא אזרח בארץ. הם תפסו חמור – ופילחו אותי כמו תפוז. אם הם היו באמת מחפשים את האמת הם היו הולכים ומחפשים את המכנסיים שלי. כי זו ההוכחה היחידה שדיברתי אמת".
ואכן, בינואר 2007, הגיע המשטרה לחפש את המכנסיים באתר הפסולת "תאנים". הם מצאו זוגות מכנסיים רבים, אך על אף אחד מהם לא אותרו ממצאים רלוונטיים כמו שרידי דם. כל הזוגות שנמצאו הושמדו, ולזדורוב לא ניתנה ההזדמנות להוכיח שאחד מזוגות המכנסיים הנקיים – אכן היו שלו. "ביום האחרון, כשהבנתי שזהו, אני הולך למאסר עולם, אמרתי להם: 'שתדעו שיבוא יום ותדעו שלא אני עשיתי את זה'", הוא מספר.
מתי נפל לך האסימון והחלטת לחזור בך?
"ברגע שהם ביקשו לדעת באיזה פוזה הייתה הילדה, אבל אם פוזה אינטימית – זה רק אונס. אז מה, אתם מפילים עליי גם רצח וגם אונס? אמרתי 'שיתפוצץ, תעשו מה שבא לכם. אני לא מודה'. עורך הדין שלי אמר: 'תחזור מכל ההודאות שלך', אבל זהו – מת".
"הם ביקשו לדעת באיזה פוזה הייתה הילדה, פוזה אינטימית. מה, אתם מפילים עליי גם רצח וגם אונס? אמרתי 'שיתפוצץ, אני לא מודה'
רומן זדורוב
שלושה בתי משפט מרשיעים אותך, אך לא מעט חלקים מהציבור אומר שזה לא אתה
"אני לא יכול לבקר את העבודה של השופטים. הם ראו תיק וראיות שנתנה להם התובעת. הציבור רואה בן אדם שיושב 15 שנה במעצר, כל פעם מוסיף עוד ועוד ראיות (שמחזקות את חפותו). רואים שאימא של תאיר לא מאמינה למערכת. כמו שיש רגישות של אבא, יש גם רגישות של אימא. אילנה יודעת, ככה אני חושב, שלא רצחתי את הבת שלה".
אנחנו מקיימים את הריאיון הזה בזמן שהשופטים שלך יושבים וכותבים את הכרעת הדין. אם אתה זכאי או אתה אשם; אם רצחת את תאיר או לא. מה התחושות שלך?
"אני חושב שיזכו אותי מחמת הספק. כי במדינה הזאת, במילים פשוטות, קצת קמצנים. כי אם בן אדם מקבל זיכוי מוחלט, חייבים לשלם לו פיצויים. ופיצויים על 16 שנה יהיה קנס מאוד גדול. אני נראה רגוע, אבל אני כועס. כועס על המערכת, ששמה על העבודה שלהם, ולא רואה את הבן אדם. היא רואה את התיק ואת ה-וי בסוף. לא מעניין אותה שום ראיות, אשם או לא אשם, העיקר שיהיה מישהו בפנים".
סיקור נרחב:
אילנה ראדה פרצה בבכי: "16 שנה של שקרים וטיוח - הפרקליטות רצחה את תאיר"
"רשלנות משטרתית גרמה להאשמתו": נימוקי השופטים שזיכו את זדורוב - ושל השופטת שקבעה שהוא אשם
מקרי העבר מלמדים: זה הפיצוי שזדורוב עשוי לקבל
האם יהיה ערעור על הזיכוי - ומה משמעות דעת המיעוט? | הפרשנויות אחרי ההחלטה
לא רק זדורוב: האנשים שהורשעו, קיבלו עונש - וזוכו בדיעבד
רוטמן: "זיכוי זדורוב מוכיח שחייבים רפורמה משפטית" | התגובות במערכת הפוליטית