בשנת 2018, התחיל נ', תלמיד כיתה א' המתמודד עם אוטיזם, את לימודיו בבית הספר "מעגלים" של בית אקשטיין בנתניה, לילדים עם קשיים רגשיים. הוא הכיר לראשונה את בית הספר, את הצוות החינוכי ותלמידים נוספים, וגם עבר אירוע קשה מאוד שישנה את חייו לתמיד - תלמיד בכיתה ה' תקף אותו מינית. כעת הוריו תובעים את הגורמים שהיו אחראיים לטפל בבנם - ונכשלו.
עוד לפני התקיפה הבינו הוריו של נ' כי בנם מתקשה בבית הספר; ילדים גדולים ממנו התנכלו לו ולא הייתה לו תחושת ביטחון. הם ביקשו מצוות בית הספר למצוא לכך פתרון והוחלט כי הוא יקבל ליווי של סייעת בעת יציאתו מהכיתה ובמעברים מכיתה לכיתה שעוררו אצלו חרדה.
אולם באחד הימים חזר נ' בוכה ומבוהל לביתו. תחילה לא רצה לספר מדוע הוא נסער, אך אז תיאר להוריו כיצד שלושה ילדים מהכיתה הורידו לו את המכנסים והרביצו לו. "היינו מזועזעים ממה שסיפר אבל עוד לא ידענו את הגודל האמיתי של הסיפור", נזכרת ר', אימו, בשיחה עם N12.
ההורים שוחחו עם מחנכת הכיתה, שלא הכירה את המקרה, ומדבריה עלה כי הסייעת שהייתה אמורה ללוות אותו - ככל הנראה לא הגיעה באותו היום, וכי היא לא עושה את עבדותה כנדרש. לאחר מכן, דרשו ההורים ממנהלת בית הספר לבדוק את העניין.
יום למחרת, כמתואר בכתב התביעה, נ' סירב בתוקף להיכנס לבית הספר וסיפר להוריו כי הוא מרגיש מאוים וחרד. הוא התמוטט בשער הכניסה והחל לבכות ולצרוח שהוא מפחד מאוד להיכנס. "ידענו שמשהו לא בסדר איתו, הוא לא מתנהג ככה בדרך כלל", אמרה ר'.
"ילד לקח את נ' למסדרון חשוך, הוריד את מכנסיו, הצמיד אותו לקיר ונצמד אליו בכוח"
רק לאחר מספר שעות הצליחו מחנכת הכיתה ופסיכולוגית בית הספר לדובב את נ', והוא סיפר להם שילד בכיתה ה' תקף אותו מינית. הילד לקח אותו למסדרון חשוך, הוריד את מכנסיו, הצמיד אותו לקיר ונצמד אליו בכוח - תוך שהכניס לו קוביות לתוך התחתונים, מישש ונגע באבר מינו ועכוזו. לאחר שסיים הילד את זממו איים על נ' כי אם יספר למישהו - הוא יחזור על מעשיו. כשסיפרה המחכנת להורים על המקרה היא הוסיפה כי הילד התוקף מתמודד עם הפרעות מיניות קשות. "נפל עולמנו", מספרת ר', "זה שבר לנו את המשפחה, לא הצלחנו להתאושש מהמקרה הזה".
הוריו המזועזעים של נ' ביקשו לקבל הסברים על ההתנהלות הכושלת לטענתם של בית הספר - כיצד נתנו לבנם להסתובב ללא השגחה, כיצד נתנו לתלמיד התוקף, הידוע בהפרעותיו המיניות, להסתובב חופשי, וכיצד לא עדכנו אותם כי הסייעת לא הגיעה לבית הספר באותו היום. לדבריהם, למנהלת בית הספר ולצוות לא היו תשובות, והן רק הביעו את התנצלותן בפני ההורים. גם לאחר האירוע, טוענים ההורים, כי הילד התוקף המשיך להסתובב בבית הספר ללא השגחה.
בעקבות האירוע מצבו הנפשי של נ' הידרדר; הוא נזקק לטיפול פסיכולוגי, הוא הרבה לבכות ולצרוח, וחווה התקפי חרדה המלווים בהתקפי זעם. בכדי לא לפגוע אף יותר במצבו הנפשי סיים נ' את שנת הלימודים בבית הספר כשהוא מלווה לאורך כל השהות שלו באיש צוות מבית הספר. במקביל, הגישו הוריו של נ' תלונה במשטרה.
לאחר סיום שנת הלימודים, שהה נ' חודשיים בביתו ללא כל מסגרת, ולאחר מכן הוא שובץ לבית ספר אלון בהרצליה. לאחר שיחה בין ההורים להנהלת בית הספר ולאור מצבו של הילד - הובטח להם כי הצוות מאמין בו וכי הוא רצוי בבית הספר. כבר בימים הראשונים שלו הוא חווה התקפי זעם וחרדה ולמרות מה שהובטח להורים, החליטה מנהלת בית הספר להשעות את נ' מבית הספר. וכך גם בפעמים הרבות הנוספות שהוא חווה התקף זעם, מנהלת בית הספר השעתה אותו.
נ' הרגיש שמתנכלים לו ומצבו הנפשי המשיך להידרדר. ההורים טוענים כי לצוות בית הספר לא הייתה את היכולת להתמודד עם ילד במצבו, ובמקום להשרות לו סביבה רגועה - הם השעו אותו. לאחר מספר אירועים כאלו, ביקשו ההורים שוב מהצוות החינוכי לגלות אליו סבלנות ולתת לו תחושת ביטחון, אך כל זה לא עזר.
"המנהלת הזמינה לו משטרה, כל הילדים צחקו עליו. זה גמר אותו"
באחד מימי השישי התקשרה מזכירת בית הספר להורים וביקשה מהם לבוא לקחת את בנם חצי שעה לאחר שהגיע לבית הספר. ההורים סירבו, וביקשו מהם להרגיע את הילד ושימשיך את יום לימודיו, אך בתגובה לכך, לדבריהם, התקשרה אליהם מנהלת בית הספר ואיימה עליהם כי אם לא יבואו לקחת את בנם - היא תזמין לו משטרה. ואכן כך היה; ההורים שמיהרו לבית הספר גילו ניידת משטרה בכניסה לבית הספר, ואת בנם משוטט בשטח וצועק "משטרה משטרה", כשהוא מבוהל ומפוחד. "המנהלת הזמינה משטרה לילד בכיתה ב'. כל הילדים הסתכלו דרך החלון על האירוע וצחקו עליו, האירוע הזה גמר אותו והוא שקע בדיכאון עמוק", מספרת ר'.
"הילד שלי שילם מחיר כבד", מציינת ר', "הוא סובל מפוסט טראומה קשה עד היום. הוא ישב שנה אחר כך בבית ולא הצליח להתאקלם באף מסגרת". היום לומד נ' בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל בקיסריה, אך האירוע הזה השפיע על חייו, "יש לו נטיות אובדניות, הוא לא לומד בכלל, יום טוב אצלנו זה יום שהוא העלה חיוך על פניו".
"הבעיה היא במערכת", מוסיפה ר', "מאוד רוצים במערכת החינוך שהילדים שלנו יהיו משולבים עם ילדים רגילים, אך מערכות החינוך לא יודעים איך לקלוט אותם. אין להם את הכלים לכך. ומצד שני לא נותנים מענה עם בתי ספר לתפקוד גבוה. נ' הוא ילד מתקשר וחכם מאוד, וכששמים אותו בכיתה עם ילדים שאינם מתקשרים הוא מרגיש בודד ואין לו עם מי להיות. עברנו תקופה קשה במרכזה מגפת הקורונה, ובגיל שלו היום הוא אפילו לא מחזיק עיפרון אחרי מה שעבר".
בתחילת חודש אוקטובר, 4 שנים אחרי המקרה הראשון, הגישו ההורים תביעת נזיקין בבית משפט השלום ברמלה כנגד בית אקשטיין, עיריית נתניה, מועצה אזורית חוף השרון, עיריית הרצליה ומשרד החינוך. "מדובר בשני מקרים מזעזעים בחומרתם, שבמהלכם ספג הקטין, במצבו הרגיש והמיוחד ממילא, פגיעות מיניות ונפשיות קשות וזאת על לא עוול בכפו", מציינת עו"ד ליטל ביבר - חייקין שמייצגת את המשפחה.
"אין ספק, חייו של הקטין לא ישובו להיות עוד כשהיו", הוסיפה עו"ד ביבר. "גם הורי הקטין, הורים דואגים, מסורים ומעורבים במיוחד, נאלצים עתה להתמודד עם ההשלכות הקשות של הפגיעות, על כל המשתמע מכך. שני המקרים משקפים כשלים ומחדלים חמורים במיוחד של מערכת החינוך, בכל הקשור לחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, ובכלל וזועקים לשינוי".
ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד יתייחס לעתירה במסגרת ההליך המשפטי".
תגובת מועצה אזורית חוף השרון: "מחלקות הרווחה והחינוך במועצת חוף השרון ליוו את המשפחה וילדם במשך שנים רבות, לפני המקרה המזעזע בבית הספר מעגלים. ומיד לאחריו, המשיכה המועצה והגישה להם את כל הסיוע המקצועי והתמיכה הנדרשים במקרים קשים אלו. בהתאם לחוק אנו מנועים מלהרחיב בנושא".
תגובת בית אקשטיין: "כתב התביעה הגיע לידיעת החברה רק אתמול. החברה תלמד את פרטי התביעה ותתייחס לכך משפטית בהמשך".
תגובת עירית הרצליה: "היות ומדובה בתביעה עומדת ותלויה בבית המשפט ומטעמי צנעת הפרט אנו מנועים מלהגיב".
מעיריית נתניה טרם התקבלה תגובה.