רהט, סוף השבוע האחרון. חתונה, שמחה, אנשים רוקדים – עד שמגיע השלב שבו נורה ירי חי לעבר השמיים. דקות לאחר מכן, רבים מבין החוגגים יעזבו את המקום. ככה הצהירו לאחרונה גם נכבדי העיר – "אם יש ירי בחתונות, אנו עוזבים את האירוע". התופעה של ירי שמחה בחתונות מוכרת מאוד בעיר רהט ובציבור הערבי בכלל, אלא שלאחרונה פתחו בעיריית רהט בקמפיין הקורא לצעירים להפסיק את הירי החי באירועים וחתונות. ברחובות רהט הציבור לא מעוניין בירי השמחה, כך מספרים התושבים שאנו משוחחים איתם היום. "רוח של שינוי", כך הם מגדירים זאת.

ואחיד אלסנע, מנהל הרשות לביטחון קהילתי ברהט סיפר ל-N12 על תופעת הירי בחתונות: "אין ספק שאנחנו סובלים מהתופעה הזו, זה מטריד ומבהיל את הילדים והתושבים".

"כל יום כמעט אנחנו חווים את הירי, שמתחיל בשעות הערב ויכול להימשך עד 2 לפנות בוקר", מספר אלסנע. "אנחנו חברה רב-תרבותית במעמד מודרני, אז אנחנו נגד תופעות הירי ברהט גם בחתונות וגם ירי מכל סוג. יש לנו כל מיני דרכים שאנחנו מנסים בתקופה האחרונה בכדי להפחית את הירי; בקמפיין שאנחנו מובילים יש מסר לאנשים בחתונות שלא להשתמש בירי בחתונות. זה בשליטתנו".

אלסנע ממשיך: "אנחנו כמעט כל יום שומעים כאן ירי, בסופי שבוע זה ירי חתונות. כל התושבים מתנגדים לירי הזה, שבא מתושבים מסוימים. אנשים התחילו לעזוב את החתונות שמתקיים בהם ירי".

לאחרונה החל גם מרכז התרבות המקומי להפיק הצגות המתייחסות לירי בחתונות ובשמחות, מתוך רצון לעלות את המודעות בקרב התושבים לגבי הסכנות הטמונות בכך. סהל דיבסאן, איש תרבות ברהט סיפר ל-N12: "אנחנו בתיאטרון ברהט מעלים את הבעיות שלנו על הבמה ומציגים את הבעיות של התושבים. אנחנו לא נותנים פתרון, אנחנו מעלים סוגיה ונותנים לקהל להחליט על הפתרון שהוא רוצה. דרך התיאטרון אנחנו מעלים את הבעיות של האלימות".

"המצב פה מזכיר לי מדינת רפובליקת בננות", המשיך דיבסאן. "אפילו שם לא מתרחש מה שאנחנו חווים. כל עוד הנשק הזה נמצא בידיים של הערבים והם יורים אחד על השני – אז המדינה לא מתערבת. אני לא יוצא לחצר עם הבנות שלי, בכל רגע יכול לפגוע בי כדור".

"התושבים ברהט נגד דבר כזה, אנחנו הקורבנות באירוע הזה. ירי של חתונות זה מנהג של שמחה. זה לא מנהג חדש, אבל זה הפך להיות סיוט של כל אזרח היום ברהט ובדרום ובכל החברה הערבית וזה הפך להיות כלי לרצח. אין כדורים תועים, יש כדורים מכוונים. מי שיורה בחתונה הוא לא שמח, הוא יכול לפגוע בכל איש שיוצא. כשמתחילים לראות שיורים בחתונה, אנשים פשוט קמים והולכים. אנחנו גרים בצפיפות מאוד גדולה ברהט - כל כדור מגיע לכתובת מסוימת".

הירי ברהט - סיקור N12

חמד אל הוזאיל, שיח' ופותר סכסוכים ברהט סיפר ל-N12: "בחתונה של הבן שלי היו הרבה אורחים ואני הכרזתי מראש שבחתונות של הבנים שלי וכל המשפחה שלי לא יהיה ירי באוויר. לא שמחה ולא שום דבר אחר. אנחנו שמחים בחתונה בלי שום ירי. גם החלטנו, כל המכובדים של העיר רהט, שבכל חתונה שאנחנו מבקרים בה – אם יש ירי אנחנו עוזבים מיד החתונה ולא נשארים בה. זו תופעה רצינית שאיימה על כולנו. כל היריות שיוצאות לאוויר בסופו של דבר חוזרת למטה ופוגעת באנשים חפים מפשע".

"אנחנו מתמודדים בזה שאנחנו מסרבים להיות בחתונות כאלה, אנחנו קמים והולכים וכך אנשים התרגלו. אנחנו מודיעים מראש לבעלי החתונות שאסור לבצע ירי בחתונות ושמים שלטים שזה עבירה על החוק ומבקשים לא לירות. הירי בכלל אצלנו בעיר רהט זו תופעה כואבת מאוד, ואנחנו נלחמים בה שנים. זה מאוד מסוכן לתושבים, כי יריות כאלו שפוגעות באנשים חפים מפשע גורמות לנו נזק גדול".

סנ"צ עמוס דמרי מפקד תחנת רהט סיפר ל-N12 כיצד המשטרה מתמודדת עם התופעה: "ירי בחתונות שמוגדר כירי שמחה הוא ירי בלתי חוקי. אנחנו מייצרים נגד האירועים האלה מספר פעולות כל סוף שבוע. ברהט יש בין 7 ל-15 חתונות מדי סוף שבוע ובפזורה יש הרבה יותר. עד יום שלישי של אותו שבוע אנחנו מכנסים את כל המתחתנים ומחתימים אותם על טפסים שבהם הם מתחייבים שלא יהיה ירי בחתונה שלהם. בימי שישי בבוקר המפקד התורן מבקר פיזית בחתונות האלה, ומוודא שעל מה שהוא חתם ביום שלישי מתקיים ביום שישי. מהרגע שסיימנו שם אנחנו ממפים את כל החתונות שיש לנו ומפזרים את הכוחות הסמויים והגלויים, בשביל לאכוף את החתונות שמהם יש את הסיכוי הגבוה ביותר שיש ירי".