פסיכולוג שקיים יחסי מין עם המטופלות שלו, שאחת מהן הייתה במצב דיסוציאטיבי בעת ביצוע המעשים, זה אונס. אך כנראה שלא כך חושבים בפרקליטות מחוז ירושלים, שהחליטה שלא להגיש כתב אישום נגד יובל כרמי בגין אונס המטופלות שלו. החקירה בעניינו של כרמי בן ה-65 אף העלתה כי "מעשיו בוצעו בשיטתיות ביותר ממתלוננת אחת", אולם בפרקליטות קבעו כי הסעיף הראוי הוא קיום יחסי מין עם שתי מטופלות תוך ניצול תפקידו בלבד.

כחצי שנה חלפה מאז שחשפנו את הפרשה ב-N12, שבמסגרתה החליטה קים האמיצה לדבר בפנים גלויות על מה שעברה באותו חלל שאמור לשמש חדר טיפולים. היא הגיעה לטיפול אצל הפסיכולוג המוכר והמוערך בעקבות פגיעה מינית שעברה בילדותה. הטיפול נמשך ארבע שנים וכרמי הכיר פרטים רבים על אודותיה. הוא ידע, כך לפי עדותה, בדיוק מה הרגעים החלשים שלה, אלו שבהם היא לא תצליח להתנגד.

על אותם רגעים מחרידים קים סיפרה מול המצלמות ועשתה שינוי חסר תקדים בקרב נפגעות ונפגעי תקיפה מינית שהחליטו לא לשתוק ולא לפחד יותר – אלא לדבר. באופן זה, הגישו ארבע מטופלות תלונה נגד כרמי במהלך חצי השנה האחרונה.

קים אריאל ארד, התלוננה על ניצול מיני מצד הפסיכולוג (צילום: החדשות)
קים אריאל ארד, התלוננה על ניצול מיני מצד כרמי | צילום: החדשות

לאורך הזמן הפרקליטות זימנה את המתלוננות לעוד ועוד השלמות חקירה, עד שהוגשה חוות דעת של ד"ר ענת גור, מומחית לפסיכולוגיה של המגדר. במסגרתה היא התבקשה להשיב לשאלה אם ייתכן מצב דיסוציאטיבי בעת טיפול אצל נפגעות תקיפה מינית – ואם קים אכן הייתה במצב זה, נשאלת השאלה אם הדבר יכול להיחשב אונס. על אף חוות הדעת החד-משמעית של המומחית, בפרקליטות החליטו שלא להגיש כתב אישום סביב סעיף האונס.

עורכת הדין רוני סדובניק, המייצגת בפרשה שלוש מטופלות של כרמי שהצטרפו לטענות כי גם אותן הטריד מינית, טוענת כי מדובר ביום כיפור של ממש לציבור הנפגעות המיניות ביחסי מטפל-מטופל. לדבריה, לשון החוק כיום מחייבת דווקא את הנפגעת להוכיח כי יחסי המרות נוצלו – בשעה שמסגרת היחסים בין מטפלים למטופלים בכל מקצועות הרפואה והפרא-רפואה כוללים באופן מובנה יסוד של אפשרות לניצול מיני.

הפסיכולוג יובל כרמי
הפסיכולוג יובל כרמי. לא יואשם בסעיף האונס

הפרקליטות בשל זאת מתקשה לבסס כתבי אישום בעבירות מין ובהטרדה מינית. הניסוח המסורבל של החוק, שמטיל דווקא על הנפגעת את האחריות להציג ראיות שיוכיחו את כוונת הפוגע לפגוע בה, גורם ל-92% מהתלונות להיסגר עקב חוסר ראיות. מדובר במחדל שמחייב קריאה ברורה לכנסת ולנבחרי הציבור לשנות את האבסורד הקיים בחוק.

על כן, בפרקליטות סבורים שאין סיכוי סביר להרשעת יובל כרמי בסעיף האינוס. חוששים שם כי הפרשה שלפנינו תשמש תקדים. הם לא אמיצים כמו קים ולא מוכנים לקחת סיכון מול השופטים. איפה הם אותם אנשי חוק אמיצים מפעם שעשו היסטוריה ושאפו להגיש כתבי אישום תקדימיים שישנו את המציאות ויהפכו אותה לצודקת והוגנת יותר – גם במחיר של כישלון?