פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה היום (חמישי) למשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר (מל"ל), אבריאל בר-יוסף, וכן למקורבו ואיש חיל הים לשעבר, שי ברוש, כי נשקלת העמדתם לדין בפרשה זו - כל אחד לפי חלקו - וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהודעת הפרקליטות נמסר כי אבריאל בר-יוסף שירת כקצין בחיל הים עד לשנת 2003, כשהשתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2004-2009 הוא כיהן כמנהל ועדת החוץ והביטחון בכנסת, ובשנים 2015-2009 כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) וב-2016 מונה לראש המל"ל, אולם תוך זמן קצר הוקפא מינויו - ולבסוף בוטל. לבר-יוסף מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין חלקו בפרשה המפורט בהודעה הקודמת.
שי ברוש שירת כקצין בחיל הים עד לשחרורו מצה"ל ב-2001 בדרגת תת-אלוף, ומאז הוא משמש כאיש עסקים. בינו לבין בר-יוסף שררו, כך לפי הפרקליטות, "יחסי חברות קרובים", ולפי כתב החשדות - העביר מסרים ומידע בין בר-יוסף למיקי גנור לצורך קידום העסקאות, וכן דרש וקיבל בצוותא עם בר-יוסף, את כספי השוחד מגנור, והסתירם. לברוש מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.
בכך מתווספים השניים לנאשמים נוספים בפרשה: מיקי גנור, אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, דוד שרן, אליעזר (מודי) זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב וצחי ליבר. השבעה קיבלו בחודש דצמבר האחרון הודעה שהם יואשמו בכפוף לשימוע - והיום כאמור הצטרפו לרשימה המפוקפקת הזאת שניים נוספים: אבריאל בר-יוסף ושי ברוש.
ממצאי החקירה
באותה הודעה שפרסמה הפרקליטות בדצמבר, היא גוללה את ממצאי החקירה הביטחונית החמורה שהביאה להחלטה להעמיד לדין כל חשוד, לפי חלקו. באשר לבר-יוסף ושי ברוש נכתב באותה הודעה כי בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק המועצה בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד. פעולות בר-יוסף לקידום מינוי גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו; ואכן, מנקודת זמן מסוימת, דרש לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל.
הפרקליטות הסבירה כי ניסיונותיו של בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על-ידי שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו - שאותם סירב גנור לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף שקלים עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור.
התשלומים הללו הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. זאת, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידום עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן כאמור קיבל גנור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר-יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.