רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בנוגע לקיצוץ קיצבאות הילדים, נכתב כי הקיצוץ יוסיף עוד כ-35,000 ילדים אל מתחת לקו העוני. כעת, רק בשלוש ממדינות ה- OECD קצבת הילדים נמוכה מזו שבישראל. גובה הקצבאות נקבע באופן שרירותי, ואינו מתבסס על מחקר או פרמטרים ענייניים כלשהם. השנה התברר, במענה לשאילתא של האגודה לזכויות האזרח, כי גם גובה קצבאות הקיום האחרות בישראל, ובראשן הבטחת הכנסה, נקבע באופן שרירותי לחלוטין, מבלי להתאים אותן לסטנדרט של קיום בכבוד. למעשה, סטנדרט כזה מעולם לא הוגדר.
כמעט 20% מהזקנים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. בעקבות הבחירות, שורה של רפורמות ויוזמות לשיפור מצב הקשישים, שהיו על שולחן הממשלה הקודמת, ירדו מהפרק. כאלה הן למשל, התכנית לטיפולי שיניים חינם לקשישים מעל גיל 65 והרפורמה באשפוז הסיעודי. למרות זאת, מציינים באגודה כי מספר הזקנים העניים ירד בהשוואה לשנים קודמות. 1000 משפחות לפחות מנותקות מדי חודש מהמים בגלל מחירם הגבוה ומערך גבייה בעייתי.
בדוח נטען גם כי מאז סיפוח מזרח ירושלים, סובלים תושביה, ש- 79% מתוכם חיים מתחת לקו העוני, מהזנחה ואפליה קשה בכל תחומי החיים כמעט - היתרי בנייה, פינוי אשפה, חינוך, רווחה, תעסוקה ועוד.
פלישה לפרטיות במקומות העבודה
שורה של סקרים, מחקרים ופסקי דין שנכללו בדוח חשפו כי עדיין קיימת אפליה בשכר ובסיכויי הקבלה לעבודה של נשים לעומת גברים, ערבים לעומת יהודים, ומזרחים לעומת אשכנזים. קבוצות מופלות נוספות הן משרתי מילואים, חרדים וטרנסג'נדרים.
במקומות העבודה, מעסיקים פולשים לעתים לפרטיות העובד: פעמים רבות עובדים נדרשים לוותר על סודיות רפואית ולחשוף את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם בפני מעסיקים. אמצעי אחר שנעשה פופולארי בקרב מעסיקים הוא התקנת שעון נוכחות ביומטרי, ולצורך כך - נטילת טביעות אצבע מהעובדים.
השנה הוארך תוקף חוק הוד"לים, שנועד לעקוף את הליכי התכנון הרגילים במטרה לעודד בנייה מהירה. נכון להיום, לא ברור אם החוק החדש יקדם דיור בר השגה בצורה אפקטיבית. חוק הדיור הציבורי, שנחקק לפני 14 שנה, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחה. החוק הוקפא פעם אחר פעם בחוק ההסדרים ומעולם לא יושם. בתחילת השנה הוא נכנס לתוקף, אך הממשלה סירבה לקיימו. לאחרונה הודיעה הממשלה כי בכוונתה לחדש את החוק, אך בהבדל משמעותי אחד: בניגוד לחוק המקורי, בו נקבע כי ההכנסות ממכירת הדירות יוקדשו להגדלת מלאי הדיור הציבורי, החוק שמקדמת הממשלה כעת, יאפשר הקצאת הכסף לטובת סיוע בשכר דירה.
רפואה פרטית על חשבון הרפואה הציבורית
משמעות ההחלטה לדעת האגודה היא המשך מגמת חיסול הדיור הציבורי ופגיעה בזכויות הזכאים, שרבים מהם לא מצליחים לממש את הסיוע בתנאי שוק השכירות החופשי. גם מבקר המדינה הזהיר באוקטובר השנה, מפני מחסור חמור בדירות וציין כי דיור ציבורי לזכאים הוא מרכיב מרכזי ברשת המגן החברתית.
ארגוני בריאות וארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, מתנגדים להרחבת מערך הרפואה הפרטית (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים כיוון שהשר"פ פוגע בזכות לשוויון בשירותי בריאות ובצדק החברתי, בכך שהוא רותם את מערכת הבריאות הציבורית לטובת יצירת שתי מערכות בריאות נפרדות, לעשירים ולעניים. תחתיו, מציעות האגודה לזכויות האזרח ועמותת רופאים לזכויות אדם מודל חלופי שיאפשר לחולים לבחור את הרופא ואף יתגמל רופאים מבוקשים, מבלי שהדבר יהיה כרוך בתשלום נוסף ותוך שקיפות מלאה.
ליקויים במוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים: בעקבות הגילויים הקשים על התעללות במטופלים במוסד הפסיכיאטרי הפרטי "נווה יעקב", החליט משרד הבריאות בסוף 2012 על סגירת המוסד ומינוי ועדת בדיקה. מסקנות הוועדה, שפורסמו ביולי השנה, חשפו כי במכרזי משרד הבריאות למוסדות אלו הייתה העדפה לעלות הנמוכה של הטיפול על פני האיכות המקצועית, לצד פיקוח לקוי. הוועדה המליצה על הקמת מחלקות ייעודיות לחולים אלו בתוך בתי החולים הציבוריים.
אפליית ערבים ו"תג מחיר" גם בתוך הקו הירוק
השנה נחשף כי בנקים בישראל מפלים לקוחות ערבים; ביישוב יהודי בדרום סורבה כניסת ילדים בדואים חולי סרטן; הורים יהודים בחיפה סירבו לשלוח את ילדיהם לפעילויות במרכז קהילתי שבו נערכות פעילויות גם לילדים ערבים; בקאנטרי קלאב בבאר שבע מונעים כניסת ערבים; ובמחלקות יולדות בבתי חולים שונים מפרידים בין יהודיות לערביות.
כתובות "תג מחיר" רוססו השנה לראשונה גם בתוך תחומי הקו הירוק. האלימות לא הסתכמה רק בוונדליזם: נהג אוטובוס ערבי הוכה בידי צעירים יהודים, בעידוד הנוסעים; אוהדי "בית"ר ירושלים" תקפו עובדים ערבים בסניף מקדונלד'ס ובקניון מלחה בירושלים; עובד ערבי הותקף במסעדה בת"א; גבר ערבי הותקף בטיילת בתל אביב ונזקק לאשפוז; נערים ירקו על אישה ערביה בנצרת עילית ועוד מקרים אחרים.
שימוש באקדח 'טייזר' ללא הצדקה
באוגוסט השנה התחוללה סערה ציבורית בעקבות תיעוד מעצרו של בעז אלברט, שלווה על פי החשד בירי טייזר לעברו בשעה שהיה מנוטרל. בשנים האחרונות דווח על כמה וכמה מקרים של שימוש בלתי מוצדק ב"אקדחים המחשמלים", שעלולים להביא אדם לסכנת חיים. בעקבות הסערה הציבורית הקפיא מפכ"ל המשטרה את השימוש בטייזר ומינה ועדת בדיקה. לאחרונה הודיע המפכ"ל כי גובשו נהלים חדשים לשימוש בנשק זה, אך חרף פניות חוזרות ונשנות מצד האגודה לזכויות האזרח, הנהלים טרם פורסמו.
גירוש מבקשי מקלט מרצון: השנה, לראשונה, גורשו מאות מבקשי מקלט אריתראים לארצם במסגרת נוהל חזרה מרצון. מעדויות מבקשי מקלט עולה כי פקידי ההגירה מסבירים לכלואים כי אם לא יחתמו, הם צפויים לעוד שנים ארוכות במאסר. כאלף מבקשי מקלט נוספים גורשו במתכונת דומה לסודן.
פגיעה בחופש המחאה: חרף הצהרותיהם של בכירים במשטרה בדבר חשיבות חופש המחאה ואחריות המשטרה לאפשר אותו, לא פעם פוגעת המשטרה בחופש המחאה בניגוד לחוק. השנה אירעו מספר מקרים של מעצר מפגינים, בגין הפגנה בלתי חוקית, אף שהיו אלה משמרות מחאה שכלל אינן מצריכות אישור מהמשטרה; אלימות מופרזת של שוטרים נגד מפגינים; פניות מטעם המשטרה אל מארגני הפגנות שכללו גם "אזהרות", לבל ישתתפו בהפגנות, ורק לאחרונה נודע כי המשטרה אף הזהירה חברות אוטובוסים לבל יספקו שירותי הסעות להפגנה נגד תכנית פראוור בנגב, אף שההפגנה אורגנה ברישיון.
תביעות דיבה שמטרתן להשתיק ביקורת
האגודה לזכויות האזרח פרסמה דוח שסקר את תופעת התביעות המשתיקות, תביעות שתוצאתן המסתברת, ולעתים גם כוונתן, היא הרתעת הנתבע או הציבור הרחב מפני השתתפות בדיון ציבורי. נראה כי בתי המשפט מתחילים להפנים את הבעייתיות שבתביעות אלה, ולראייה, השנה ניתנו שני פסקי דין חשובים בנושא. בתביעה של תאגיד המחזור נגד הפעיל הסביבתי דניאל מורגנשטרן, חייב בית המשפט המחוזי בירושלים את התאגיד לפצות את הנתבע בגין ההליך המשפטי הארוך והיקף התביעה הבלתי מוצדק; בספטמבר השנה דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עיקר תביעת הדיבה שהגישה עמותת "אם תרצו" נגד מפעילי קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו קבוצה פאשיסטית", וציין בפסק דינו כי "מוטב היה להימנע מהגשת התביעה".
באגודה מציינים כי ביהודה ושומרון הישראלים והפלסטינים חיים תחת אותו שלטון אך האוכלוסיות נתונות לשתי מערכות משפט ותשתיות שונות לחלוטין, המשליכות על כל תחומי החיים: החוק הישראלי - לישראלים, והחוק הצבאי - לפלסטינים. בעוד שעבור ההתנחלויות הישראליות יש תכניות מתאר מפורטות המאפשרות ליישובים להתפתח ולזכות למבני ציבור, לרוב היישובים הפלסטיניים בשטח C כלל אין תכנית מתאר שמאפשרת פיתוח. היעדר התכנון משליך גם היעדרם של על שירותים בסיסיים כגון תשתיות מים, חשמל וביוב.
באגודה מציינים כי בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בחופש התנועה של פלסטינים בגדה. עם זאת, בעוד שתנועת ישראלים מותרת כמעט ללא הגבלה במרבית שטחי הגדה, חופש התנועה של הפלסטינים עדיין מוגבל בשורה של צווים ופקודות, המקשים הן על התנועה בין אזורי הגדה השונים והן על התנועה בתוכם. בפרט, מוגבל חופש התנועה של הפלסטינים במרחב התפר שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, באזורים הסמוכים להתנחלויות, ובאזורים שהוגדרו כשטחי אש או שמורות טבע. גם בחברון קיימות מגבלות תנועה חמורות.
