מרכולים ייפתחו באזורים הומים? (צילום: גוגל סטריט ויו)
סניף טיב טעם, ארכיון | צילום: גוגל סטריט ויו

"ההחלטה מחזירה את תל אביב-יפו ואת מדינת ישראל כולה עשרות שנים אחורה". כך אומר היום (א') ראש העיר תל אביב רון חולדאי בעקבות החלטת שר הפנים גדעון סער שלפיה מרכולים ברחבי העיר לא ייפתחו בשבת. "החלטת השר פוגעת בדמוקרטיה העירונית; נפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לשמור על צביונה של העיר כולל פנייה לבית המשפט".  לדברים הצטרף גם שר האוצר יאיר לפיד, שאמר כי החלטתו של סער היא "תמוהה ואנו מתנגדים לה בכל תוקף".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

"כמו שהדתיים מבקשים סטטוס-קוו בירושלים, מגיע לעיר החילונית ביותר בישראל להישאר פתוחה וללא הפסקה כפי שהייתה במשך שנים רבות", אמר לפיד. "החלטת שר הפנים מייצרת עימות מיותר בין דתיים לחילוניים. ההחלטה הזו לא תורמת לצביון היהודי של המדינה, אלא יוצרת מתחים בעיר שעד עכשיו כולם חיו בה בשלום". ההוראה אמורה להיכנס לתוקף כבר מסוף השבוע הקרוב, אך גורמים בעיריית תל אביב אומרים כי בכוונתם לפנות לבג"ץ כדי שיורה על מתן צו ביניים או הקפאה של ההליך.

מוקדם יותר היום, החליט שר הפנים לפסול את הסעיפים בחוק העזר של עיריית תל אביב-יפו הנוגעים לפעילות מרכולים בשבת. המשמעות: החנויות הפופולאריות AM:PM ו"טיב טעם" לא יוכלו לפעול בעיר במהלך השבת. מנגד החליט השר לאשר את פעילות המתחמים המסחריים בנמל ת"א, נמל יפו, מתחם "התחנה" בנווה צדק וחנויות נוחות הצמודות לתחנות דלק.

ראש העיר, כמו רבים מתושביו, לא נשאר אדיש להחלטה שעלולה לפגוע באופייה של העיר ללא הפסקה. לדברי חולדאי, "האיזון העדין אותו אנו מבקשים לעגן בחוק העזר מבטא יותר מכל את ה'רוח התל אביבית' הדואגת לקיום יום מנוחה בשבת כערך סוציאלי במדינת היהודים כשרוב רובה של הפעילות המסחרית לא מתקיימת, לצד מתן שירות נדרש למימוש החופש של כל אחת ואחד ליהנות מיום המנוחה בדרכו ואשר מממשת הלכה למעשה את חזונו של הרצל למדינת היהודים החופשית".

"שוקדים על יצירת חוויה בלתי רגילה" (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות)
עולה למתקפה, חולדאי | צילום: פלאש 90, מרים אלסטר, חדשות

"גדעון סער? הוא נהג לקנות אצלנו בשבתות"

גם מנכ"ל רשת סופר יודה הפועלת בעיר, קובי כהן, תקף את ההחלטה ואף ציין כי שר הפנים גדעון סער "נהג לקנות אצלנו מוצרים רק בשבתות". יש לציין כי השר סער החל לשמור בחודשים האחרונים את השבת ולכן הפסיק לרכוש מוצרים ביום זה. לדברי בעל הרשת, אם כל העסקים יהיו סגורים ביום המנוחה, הדבר לא ישפיע על ההכנסות, אלא על התל-אביבים עצמם. "איך תל אביב תוכל להפוך את הגלגל ולחזור לשנות ה-70? נראה לי לא הגיוני בעליל ואני לא מאמין שהציבור בתל אביב יידע לקבל דבר שכזה, זה הזוי ומטורף".

מרשת AM:PM נמסר כי "תל אביב היתה תמיד עיר פלורליסטית שכל אחד בה חי לפי תפיסת עולמו. ההחלטה היום מחזירה את העיר 20 שנה לאחור. התושבים כאן עובדים קשה ורוצים את הנוחות שלהם בסופי השבוע - סגירת המרכולים בשבת תמנע זאת מהם. זו החלטה אומללה, המנסה לשנות את אורח החיים התל אביבי ומפרה את האיזון והסטטוס קוו שחשובים לכל אזרח שלא מנסה לכפות את דעותיו על אחרים והציבור יאמר את דברו".

ההחלטה של שר הפנים התקבלה לאחר שבחודש יוני בשנה שעברה, קבע בית המשפט העליון כי על עיריית תל אביב לאכוף את חוק העזר לסגירת העסקים בשבת. העירייה מנגד החליטה לפעול לשינוי החוק, דבר שגרם לשר הפנים לפעול. "חוק זה פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל וחורג מן הכלל בדבר איסור מסחר בשבת בצורה בלתי סבירה", נכתב בהחלטת השר סער.

סער תוקף: "טענות מופרכות" (צילום: רויטרס)
השר גדעון סער, ארכיון | צילום: רויטרס

תושבי העיר לעומת זאת, לא קיבלו את הבשורה בצהלות שמחה. "אין עוד מקום בעולם שסוגרים עסקים בשבת ככה", אמר אלי, תושב תל אביב, שהופתע לגלות על ההחלטה. "צריך לעצור את זה עכשיו לפני שמישהו יתרגל לזה, אני את הקניות שלי עושה רק בשבת ואי אפשר לקחת לי את זה".

נדב, בן 32 שגר כבר מספר שנים בעיר אמר בעקבות ההחלטה: "השר, בהחלטתו התמוהה קורץ לימין. בכך הוא מפר את הסטטוס קוו הייחודי לעיר.‎ להחלטה של השר אין אחיזה במציאות. השוק החופשי חזק מהחלטות פופוליסטיות של השר שנראה שפונה לבוחריו בחברון ולא לאלו שבתל אביב‎".

בר, תושבת העיר בשש השנים האחרונות רגילה לעשות קניות אך ורק ביום שבת, כי ביתר הימים היא עובדת מבוקר עד ערב. "עכשיו מישהו החליט עבורי שלא אוכל עוד לעשות זאת. עצוב מאוד שבמקום שמדינת ישראל תתקדם ותהייה נאורה יותר היא רק הולכת כמה צעדים אחורה", ציינה.

יאיר לפיד (צילום: חדשות 2)
"החלטה תמוהה". לפיד | צילום: חדשות 2

סגן ראש עיריית תל אביב אסף זמיר לחדשות 2 Online: "זו החלטה לא טובה ואני בעיקר חושב שהיא לא משקפת את רצון רוב מוחץ של תושבי העיר תל אביב יפו שמיוצגים באופן דמוקרטי על ידי מועצת עיר שקבעה איך השבת צריכה להיות. "בשביל מה יש פה שילטונות מונציפליות אם שר פנים פועל משיקולים כאלה ואחרים? הוא קיבל החלטה שנוגדת את אותה החלטה של העירייה".

ח"כ דב חנין (חד"ש), שהתמודד לראשות העירייה בעבר טען כי יש למצוא הסדר חדש בנושא השבת שיגן על העובדים ויאפשר לרכוש בשבת. "במקום להמשיך לנסות להוסיף טלאי על טלאי - אני מציע ליישם את הצעתי להסדר של חנויות מכולת תורניות, במתכונת בתי המרקחת התורניים: יהיה סבב בין המכולות המעוניינות שיאפשר חנות אחת פתוחה בכל אזור בעיר", אמר חנין.

החלטת השר: "בתי עסק רמסו את החוק"

בהחלטת שר הפנים, נכתב כי העירייה הסתפקה במתן קנסות קלים לבעלי העסק שאותם הגדיר "עבריינים". לטענת השר, העירייה למעשה החליטה בכך שלא לבלום את התופעה. "מדיניות זו של העיריה הביאה למצב בו בעלי עסק בעלי אמצעים אשר יכלו להרשות לעצמם לספוג את הקנס האמור - פעלו לאורך השנים בשבת באין מפריע", הוסיף השר בהחלטתו.

הנושא עלה לסדר היום לאחר שמספר בעלי חנויות עתרו לבית המשפט בשנת 2007, בטענה שהעירייה "עוצמת עיניים" כלפי עמיתיהם שמפרים את החוק. בשנה שעברה החליט בית המשפט העליון כי העירייה אינה משיגה את תכלית החוק ופסק כי עליה לפעול לאכיפתו או לשנותו בהקדם. בתגובה לכך הוחלט בעירייה לשנות את חוק העזר העירוני על מנת שעסקים יוכלו לפעול גם בשבת.

"חוק העזר המוצע בא להכשיר פעולתם של למעלה מ-300 בתי עסק לממכר מזון בגודל של עד 800 מטר, אשר משך שנים רמסו את חוק העזר ברגל גסה. בנוסף, החוק מעניק לראש העיר להתיר לפתוח בעתיד מספר נוסף, בלתי מוגבל, של בתי עסק נוספים וזאת מבלי שפורטו קריטריונים וללא צורך לקבל אישור ממועצת העיר", הסביר סער את ההחלטה.

בחודש מרס 2014 אישרה מועצת עיריית תל אביב-יפו תיקון לחוק העזר העירוני בנושא פתיחת מרכולים בשבת. ההצעה לתיקון נועדה להתאים את החוק שחוקק לפני למעלה משלושה עשורים, למציאות החיים בעיר תל אביב-יפו כיום וכך לשמר את האיזון בין צרכי תושבי העיר וצביונה של השבת, תוך שמירה על אופייה של העיר כעיר חופשית.

התיקון לחוק העזר, אשר גובש בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ביוני 2013, מגדיר רשימה של הרחובות הראשיים בהם תותר פעילותם של מספר מוגבל של מרכולים (כולל קיוסקים) בשבתות ובחגים. ברחובות אלו תוגדר מכסה של עסקים להם יינתן אישור אשר יוגבל בזמן (כ-5 שנים) וכן יוגדר גודל מקסימלי של חנויות.