על אף שבעיית הדיור הציבורי ידועה לכל והייתה אחת הסיבות העיקריות לגל המחאה החברתית, מתברר כי ישנם ליקויים חמורים בהתנהלות המדינה בנושא - כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (ג').
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי נתוני הדוח, כ-2,500 משפחות ויחידים שנמצאו זכאים, ממתינים מזה זמן רב לקבלת דיור ציבורי, לעתים לאורך תקופות של יותר מעשר שנים. מאגר דירות הדיור הציבורי עמד בסוף שנת 2011 על כ-63,500 דירות, וכ-2,300 מתוכן מושכרות לגופים ציבוריים בהם רשויות מקומיות, מוסדות לימוד, משרדי ממשלה, עמותות, ובתי חולים.
אלא שבדיקת מבקר המדינה שנעשתה בשנתיים האחרונות מצאה ליקויים חמורים בטיפול ובהקצאת הדירות המופנות לצרכים ציבוריים. הדוח מעלה כי לפחות 240 דירות המשמשות שלא למגורי זכאים הושכרו בניגוד לכללי הנוהל, והושכרו ליעדים שאינם מוגדרים כציבוריים כך למשל חלק מהדירות משמשות בפועל כמשרדים, בתי כנסת, מגורים של עובדי רשויות מקומיות, ודירה אחת אף משמשת כדירת נופש של אחת מחברות הדיור הציבורי.
"פעילות לא על סמך מדיניות מושכלת - אלא ממחדל"
עוד מצא המבקר ליקויים חמורים בגביית שכר הדירה של הדירות הציבוריות - על פי כללי משרד השיכון גופים ציבוריים השוכרים דירות דיור ציבורי (מלבד מגורי חוסים או בתי כנסת) נדרשים לשלם דמי שכירות לפי תעריף שנקרא "שכר דירה חופשי", האמור לשקף את שווי הדירה בשוק החופשי. אלא שהבדיקה העלתה כי בפועל עבור יותר מ-400 מהדירות המושכרות לגופים ציבוריים, נלקח שכר דירה מופחת מהתעריף שנקבע.
בנוסף, למרות הזינוק החד שנרשם בשנים האחרונות במחירי הדיור והשכירות בישראל, משרד השיכון לא עדכן את תעריפי "שכר הדירה החופשי" שקבע השמאי הממשלתי בשנת 2005. "להותרת התעריפים על כנם יש ערך כלכלי רב, אולם אי-עדכונם לא נבע ממדיניות שקבע המשרד, ואף לא מהחלטה מושכלת, אלא ממחדל", נכתב בדוח. יתרה מכך, בעבור מאות דירות שהושכרו לגופים ציבוריים לא שולם שכר דירה במשך זמן רב, בעקבות מחלוקות של השוכרים עם משרד השיכון, שמצידו לא וידא שתיגבה תמורה עבור השכרת הדירות.
"הדיור הציבור הוא מרכיב חיוני ומרכזי ב'רשת המגן' שהמדינה פורשת לאוכלוסיות החלשות בחברה", המשיך וכתב המבקר. "המדינה, באמצעות מתן אפשרות לזכאים להתגורר בדיור הציבורי, מגשימה הלכה למעשה את חובתה החוקתית להבטיח את הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד. לנוכח המחסור החמור בדירות במאגר הדיור הציבורי, על הגופים המעורבים לפעול למציאת פתרון חלופי לבעיית אוכלוסיית הזכאים וליישומו".
"חשש למעורבות שר השיכון לשעבר בעבודת רשות מינהל מקרקעי ישראל"
עוד בנושא בדיור מצא מבקר המדינה בעייתיות בסדרי העבודה בין שר הבינוי והשיכון לשעבר ח"כ אריאל אטיאס לבין רשות מינהל מקרקעי ישראל, על רקע התערבותו של השר בעסקאות המינהל. במרץ 2013 מסרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה, כי קיימה פגישות עם שר השיכון ועוזרו, נוכח חששות שהגיעו אליה למעורבותו של עוזר השר בעניינים פרטניים בעבודת הרשות.
למרות ששר השיכון מכהן גם כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל, כבר בדוח משנת 2006 קבע מבקר המדינה כי מנהל רשות המינהל "חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי בעניינים שבטיפולו ולהימנע מלקבל הנחיות או הוראות ממי שלא הוסמך". נוסף על כך קבע המבקר כי כפיפותו האדמיניסטרטיבית של מנהל הרשות לשר, אינה מעניקה לו סמכות לתת הוראות הנוגעות לטיפול בקרקעות המינהל.
על אף הנהלים, מבקר המדינה מצא כי בחלק מהמקרים שטופלו על ידי השר לשעבר אטיאס ולשכתו, היו ליקויים המגיעים עד לכדי פעולות החורגות מגדרי ההתערבות הסבירים של השר בענייני הרשות, ואשר מעלים חשש כי התערבותו השפיעה על שיקול דעתה המקצועי של הרשות. בנוסף העלה הדוח כי השר נהג לקיים פגישות עבודה עם מנהל הרשות, בהן עסקו גם בנושאים פרטניים הנוגעים לאדם, מוסד או פרויקט ספציפי שהיו באחריותה של הרשות.
בדוח מפורטים מספר מקרים בהם עלה חשש כי השר חרג מסמכותו המקצועית: בהם שינוי שיווק קרקעות עבור שכונה דתית בבית שאן, שינוי תכנית בנייה של 1,200 יחידות דיור בפתח תקווה והתאמתם לאוכלוסייה דתית-חרדית, הסדרת פעילותם של שני בתי הכנסת בתל אביב ובירושלים שפעלו בניגוד לחוק, כמו גם פנייה של השר למשוך תביעה שהוגשה נגד חברה שהקימה אולם אירועים על קרקע שיועדה למפעל תעשייה.