המחאה החברתית הולכת ומתרחבת: לאחר הקמת מאהל מחאה בגן וולובלסקי-קרני הסמוך לתחנת רכבת מרכז בתל אביב, אוהל מחאה הוקם גם בכיכר רבין בתל אביב - מול בניין העירייה. את מסיבת העיתונאים שערכו הפעילים העברנו בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט.
תמיר חג'ג' ממובילי המחאה החברתית פתח את מסיבת העיתונאים: "אני מצביע ליכוד. זה הדבר הראשון שאני רוצה להבהיר". בהמשך הוא פרש את דרישותיו מראש הממשלה ושר האוצר: לפתוח לייבוא את שוק המזון ולהרחיב את הפיקוח על מוצרי הבסיס, להשתמש בכל כספי הדיור הציבורי לצרכי הרווחה, לשנות את תשלום מס הבריאות - לתשלום אחיד לכל משפחה לכל השנה, לדאוג שלא יהיו עובדי קבלן במערכת החינוך להוריד את שכר הלימוד באוניברסיטאות. "גרמת לבני מעמד הביניים להתייאש מהמדינה, עליך לחזק אותו מיד", סיים חג'ג' את דבריו.
אחריו דיבר שחר עבוד, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת בית ברל שהוקיע את האלימות מהשבוע שעבר: "היינו עדים לאחרונה לפגיעה אלימה בדמוקרטיה. אני מבקש מכל שותף לדרך שלא להשתמש באלימות ככלי להשגת חברה צודקת יותר". עבוד המשיך "לא עוד תספורות לטייקונים על חשבוננו" ודבריו התקבלו בתשואות. "לא יכול להיות שמעמד הביניים יצבור חובות בזמן שהמדינה תצבור הון. על המדינה לשנות את מדיניותה לפני שהבועה תתפוצץ.
"מי ששבר זגוגיות פגע במחאה החברתית"
פליאה קטנר התייחסה לצד הנשי של המחאה: "אי השוויון במספר הנשים בעמדות המפתח הוביל לתקרת זכוכית הלכה למעשה בה נשים לא יכולות להתפתח. זה משפיע על השכר וגורם לכך שנשים, שעובדות במקצועות עם משכורות נמוכות, מהוות את רוב עניי ישראל". קטנר טוענת כי המורות הן דוגמא: "שכר המורות ותנאי העסקתם הם בושה למדינת ישראל. האם יש יד מכוונת שמושכת נשים לעבוד בעבודות עם שכר נמוך כל כך? אני אישה צעירה, בגיל בו מקימים משפחה. אני לא יכולה להרשות לעצמי להקים משפחה בגללך, זו דרישה כלכלית שאני לא יכולה לעמוד בה".
המבוגר בדוברים היה אייל עופר מיוזמי חרם הקוטג' וממקימי תנועת ישראל יקרה לנו: "מי ששבר זגוגיות פגע במחאה החברתית, זו מחאה של שומרי חוק ולא מחאה אלימה. המחירים במדינת ישראל גבוהים מדי, אנחנו שנה בתוך המחאה ולא ראינו תוצאות של הורדת יוקר המחיה. אנו מציבים יעד: הורדת מחירי המזון בישראל ב-30%".
עופר התייחס גם להגדלת הגירעון: "נתניהו ושטייניץ צריכים לדעת: הגדלת גירעון פירושה כניסה לאוברדרפט לאומי, הילדים שלי יצטרכו לשלם את זה, אני לא מוכן. זוכר את משל השמן והרזה? אנחנו, מעמד הביניים, הוא המעמד הרזה ואנו סוחבים על עצמנו 18 משפחות שמנות".