רק השבוע, שלושה שבועות אחרי אסון הגז בשכונת גילה בירושלים , חזר מקס שוורץ לראות מה נותר מהדירה שבה התגורר עם אשתו ובתו - שבשבילה עבד במשך כל חייו. "אוי ואבוי לי, זה כמו אחרי הפצצה", אמר למראה החורבה שהייתה פעם ביתו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
יום האסון היה יום רגיל לחלוטין. מקס ומאיה איחלו לבתם לינדה לילה טוב והשלושה הלכו לישון. "בשעה רבע לאחת עשרה הבת שלי אומרת לילה טוב. בשתיים - בום!", משחזר מקס. הבת, לינדה, נפצעה באורח קשה בפיצוץ בלון הגז בגילה, נותחה וכעבור כמה ימים מתה מפצעיה.
מקס ומאיה, ניצולי שואה שנושקים לגיל 90, נותרו ברגע אחד ללא בתם האהובה - האדם היחיד בעולם שטיפל בהם. "לינדה בשבילי היא החיים שלי", אומר מקס. "מה שלינדה רצתה, אני עשיתי".
אסון בלון הגז לא לקח ממקס ומאיה רק את לינדה, אלא גם את הביטחון הכלכלי - הדירה שלהם. גם הרכוש ששמרו בה כבר איננו, לאחר שככל הנראה נגנב. "אין בגדים, אין דירה, אין כלום, אין כלום", אומר מקס בייאוש.
בני הזוג תלויים בחסדי אחרים
מאז האסון מטופלים מקס ומאיה בבית אבות במעלה אדומים, אבל בקרוב יפונו משם ולא ברור לאן יילכו. בגילו המופלג, כשמאיה אשתו אינה צלולה וכנראה גם לא יודעת על מות בתה, כל מה שמקס רוצה הוא דירה לחיות בה את שארית חייו, מבלי לנדוד ממקום למקום.
"האנשים האלה עברו את השואה. הטראומה שהם עברו היא מספיק קשה ובנוסף על כך הטראומה של מות בתם, שהייתה המטפלת היחידה שהייתה להם", אומר עופר איובי, מנהל המנהל הקהילתי בגילה. "אנחנו באמת רוצים לעשות כל מאמץ כדי למצוא להם פתרון קבע".
עד לרגע זה נותרה סיבת הפיצוץ, שבו נהרגו ארבעה בני אדם, בגדר תעלומה. לדברי מקס, בני המשפחה עברו להשתמש בכיריים חשמליות לפני חמש שנים וכלל לא השתמשו בגז. למרות שהפיצוץ התרחש באמצע הלילה - לינדה לא נמצאה במיטתה. ייתכן שעפה לחדר אחר מעוצמת ההדף או שקמה בלילה מסיבה כלשהי - אולי ריח חריף של גז - ואז התרחש הפיצוץ.
הרשויות הרלוונטיות מנסות לעזור למקס ולמאיה. המנהל הקהילתי והחברה למתנ"סים פועלים לטובת המשפחה ועיריית ירושלים פנתה למשרד הרווחה בבקשה לאשר לבני הזוג זמניים בבית אבות. אבל גם אם הבקשה תאושר, יהיה זה רק פתרון זמני ובעוד כמה חודשים יהיו שוב מקס ומאיה שוורץ תלויים בחסדי אחרים.
רוצים לסייע? שלחו הודעה למייל האדום: Mail@news2.co.il