כבר במשך חודש לא נשמעו מבתי הילדים בקיבוץ מפלסים קולות של שירה. רק עכשיו חזרו לכאן הילדים. אצל מבוגרי הקיבוץ - המציאות מורכבת קצת יותר. אנו פוגשים אותם זמן קצר לפני שהאוטובוס לכיכר רבין לעצרת ההזדהות עם תושבי הדרום אמור לצאת. הדס, תושבת הקיבוץ מנסה לוודא שלמרות הפסקת האש - יגיעו כמה שיותר אנשים לעצרת. "ה-DNA של תושבי הקיבוץ הוא אדיש", הסבירה. "כל האזור אדיש. זו הסיבה לכך שיורים כבר 14 שנה. הלחץ צריך להגיע מהתושבים. אנחנו חיים בדור שהפתרונות מגיעים מלמטה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
גם הדס מעידה כי בעבר היתה בעברה אדישה. שהתמכרה לשורה הקטנה במבזק החדשות המבשרת על נפילת קסאם באחד מיישובי הדרום, שלא נגרם נזק ושלא היו נפגעים. עכשיו היא בעיקר כועסת על מי שגרם לה לחשוב שלחיות במצב שכזה - הוא אקט נורמלי. "אני כועסת שגורמים לי להרגיש שחיים תחת איום רקטות ומנהרות הוא גזר דין שעלי לקבל אותו", טענה. "מבחינתי אני יוצאת עכשיו להילחם על הנורמליות שלי". עכשיו, תושבי האזור, בקיבוצים ביישובים ובמושבים הקימו מטה משותף, שירכז את מאבקם להשגת השקט, ועושים הכל כדי שאף אחד לא ייתעלם מהם ביום שאחרי "צוק איתן" .