ניסוי ייחודי של חוקרים מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה ומרפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) פתר את החידה שהעסיקה את החוקרים זמן רב: האם כדורי התותח של אותה תקופה יכלו לחדור את דפנות ספינת הקרב הטרופה מול חופי עכו בעלת דפנות העץ העבות.
הספינה "עכו 1" נמצאה כבר בשנת 1966, אולם רק מאז שהחלו חוקרי אוניברסיטת חיפה לחקור אותה לפני כשלוש שנים היא החלה לחשוף את חידותיה. התעלומה הראשונה נגעה למקורה של הספינה, לתקופתה ולסיבה שבגללה טבעה.
מפה ששרטט חייל בריטי בשנת 1799, בעת המצור של נפוליאון על עכו, הביאה את החוקרים להניח כי מדובר ב"ספינת מחסום" בריטית - ספינה שהבריטים הטביעו כדי להקשות על כניסת ספינות צרפתיות לנמל.
תעלומה נוספת שהעסיקה את החוקרים נגעה לעובייה של דופן הספינה. ד"ר יעקב כהנוב, ראש צוות המחקר מספר כי כבר במבט ראשון ניתן היה לראות שהדופן, שהייתה בנויה מעץ אלון, עבה בצורה יוצאת דופן, והשאלה שנשאלה הייתה האם כדורי התותח של אותה התקופה היו מסוגלים לחדור אותה בכלל.
ניסוי: דופן הספינה לא עמד בירי התותח
מי שסייע לחוקרים הימיים לפתור חידה זו היו המהנדסים של רפא"ל. המודל המיוחד שמצוי בידי רפא"ל מאפשר לבצע ניסוי ירי בקנה מידה מוקטן, מה שמקטין את העלות ומאפשר לניסוי להיות מבוקר, מדוד ומתועד.
באוניברסיטת חיפה נבנו חמישה דגמים של דופן הספינה, בנויים היטב מעץ אלון, בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים. במקביל, ברפא"ל הכינו את כדורי הירי, את התותח ממנו ירו, וכן בוצעו מדידות כדי שאפשר יהיה לכוון את מהירויות הלוע בניסוי למהירויות של כדורי התותח באותה תקופה: בין 100 ל-500 מטר לשנייה.
הניסוי הראה כי למרות חוזקה של דופן הספינה, היא לא עמדה בפני עוצמתם של כדורי התותח שחדרו אותה. עוד התברר כי ככל שמהירות הכדור הייתה נמוכה, הנזק לדופן הספינה וכמות שבבי העץ שהותזו מדופן הספינה, ואשר במציאות היו גורמים לפגיעה באנשי הצוות של הספינה, היו רבים יותר. לדברי החוקרים, תוצאות הניסוי הן בעלות חשיבות רבה למחקר הספינה ולמחקר קרבות ימיים בתקופה זו.