בתום שבעת ימי האבל, עלתה הבוקר (א') משפחתה של שלי דדון (19) ז"ל, שנרצחה לפני עשרה ימים, לקברה בבית העלמין בעפולה. במקביל, נמשכת חקירת הרצח ומרבית הפרטים עדיין אסורים בפרסום, אולם מתחזקת ההערכה כי הרקע למעשה - לאומני.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בני משפחתה של דדון הזכירו מעל הקבר הטרי את ההפגנה שערכו אמש בעיר. "כולם אוהבים אותך, ראית אתמול את האלפים שזעקו לשמיים בשבילך", אמרו.
אמהּ, אילנה, מיררה בבכי. "אי אפשר בלעדייך, היית האור של הבית", זעקה. "כולם מתגעגעים אלייך, ילדה יקרה שלנו". על הקבר הניחו בני המשפחה חולצה ששלי אהבה ללבוש, בצבעי כחול ולבן ועליה ציורי יונים במעופן.
בנות דודתה של שלי, גל וטל פרץ, קראו להמשיך לזכור אותה. "אנחנו מצפים שלא ישכחו אותנו וימשיכו להזכיר את הנושא ואת הזעקה גם אחרי שנגמרה השבעה", אמרו. "שלי צריכה להיות הקורבן האחרון".
בן דודה של שלי, שלמה פרץ, אמר כי בני המשפחה אינם יודעים כיצד מתקדמת חקירת הרצח. "התחושה קשה ואף אחד מאיתנו לא יודע איך הוא חוזר לשגרה".
אמש השתתפו כ-2,500 בני אדם בעצרת מחאה בעפולה בעקבות הרצח. המשתתפים נשאו שלטים שעליהם נכתב "הדם של שלי זה הדם שלי" ו"אין מחילה לרוצחים", וקראו לתמוך בהצעת החוק של איילת שקד ושבעה חברי כנסת נוספים, שלפיה שופטים יוכלו להטיל עונשי מאסר עולם ללא חנינה על רוצחים ממניע לאומני ועל רוצחי ילדים.
המפגינים, בהם גם בני משפחתה ובן זוגה של דדון, עטו כפפות צבועות באדום, והניפו דגלי ישראל. "שלי נרצחה והמדינה שותקת", קראו ההמונים, שחזרו והדגישו כי הם חשים חוסר ביטחון באזור לנוכח התגברות מקרי האלימות.
המוחים קראו לחברי הכנסת להחמיר את החקיקה נגד רוצחים, כך שמי שמורשע ברצח לא יוכל להשתחרר מהכלא. חלקם טענו כי יש להטיל עונש מוות על רוצחים. "זו הדרך היחידה לייצר הרתעה של ממש", אמרו המפגינים.