תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן התגלתה לאחרונה במהלך ביצוע פרויקט להקמת קו צינור להולכת גז טבעי באזור תל שדוד שבעמק יזרעאל. למקום הוזעקו אנשי רשות העתיקות שביצעו חפירות הצלה, שבהן נחשפה התגלית הנדירה - אתר קבורה מתקופת הברוזנה המאוחרת, מלפני כ-3,300 שנה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי מרשות העתיקות, "במהלך החפירה גילינו ממצא ייחודי ונדיר, ארון גלילי מחרס עם מכסה אנתרופואידי (מכסה המעוצב בדמות אדם), אשר סביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים". על פי הערכות המומחים, הכלים שימשו למנחות לאלים וכדי לספק מזון למתים לאחר מותם, על פי אמונת התושבים שאותה תקופה.
בחלקו הפנימי של ארון החרס נמצא שלד אדם מבוגר, ובצמוד אליו הוטמנו כלי חרס, פגיון מברונזה, קערה ופיסות רקועות מברונזה. "בשל העובדה שהכלים שנקברו יחד עם הנפטר הם מתוצרת מקומית, אנו משערים כי הנקבר היה פקיד ממוצא כנעני, אשר עבד בשירות השלטון המצרי", הסבירו המומחים. "אפשרות נוספת היא שהארון היה שייך לאדם עשיר אשר חיקה את מנהגי הקבורה המצריים".
מדובר בתגלית ארכיאולוגית נדירה ביותר. עד כה נחשפו בישראל מספר לא רב של ארונות קבורה מסוג זה, האחרון שבהם לפני כ-50 שנה. "אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה. ללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית", מסבירים מנהלי החפירות.
בסמוך לארון התגלו גם קברים חפורים של שני גברים ושתי נשים שייתכן והיו ממשפחתו. ממצא נדיר נוסף שנמצא בצמוד לשלד, הוא "החרפושית" - חותם מצרי בעל מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים, ועל החותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. במחקרים ארכיאולוגים שנעשו בעמק יזרעאל נמצאו בעבר מספר עדויות לנוכחות מצרית, אבל הגילוי הנוכחי הפתיע גם את הארכיאולוגים המנוסים.
ברשות העתיקות מדגישים כי החפירות באתר הסתיימו וכי הוא כוסה. הממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים וכעת נבדקת אפשרות לקחת דגימות ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען. נראה שלמרות שהממצאים מעניקים מידע נוסף ומשמעותי על האזור בתקופה הקדומה, התעלומה סביב הנושא נמצאת רק בראשיתה.