שתי קלטות ישנות, בנות כמעט 20 שנה, מכילות דרמה היסטורית. הפעם האחרונה ככל הנראה, שבה התיישב מנחם בגין מול מיקרופון וענה על שאלות. זה קרה ב- 1985 ,שלוש שנים אחרי שגזר על עצמו שתיקה, אחרי שפרש מתפקידו כראש ממשלה ואמר "איני יכול עוד". בקלטות, מדבר על הסכם השלום עם מצרים, על ייסוריו בפינוי יישובי סיני ועל התנגדותו למדינה פלסטינית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
דור שלם של עיתונאים בילה חלק גדול מחייו במרדף נואש אחרי הדייר מרחוב צמח, הלא הוא ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, שהחודש מלאו 100 שנים להולדתו. אבל מתברר כי אחד הריאיונות הארוכים והמקיפים שהעניק המדינאי בחייו - לא התפרסם מעולם.
השנה הייתה 1985, את תפקיד המראיינת מילאה איילת, נכדתו של בגין. היא עמלה על הכנת עבודה לבית הספר שעסקה בשלום ובמנהיגות - ולנכדה אפילו הוא לא הצליח לסרב. כך, על שתי קלטות ישנות, נשמרה גרסתו המלאה של חתן פרס הנובל להסכם השלום עם מצרים.
בקלטות נשמע בגין כשהוא קורא להעניק אירוח טוב יותר לנשיא מצרים אנואר סאדאת. "עברתי בכביש החדש שעדיין לא נסלל, והמכונית שלי קפצה עמוק בבורות. כשהגעתי ללוד קראתי למפקח הכללי של המשטרה ושאלתי אותו אם יש זמן לשנות את המסלול לפני הגעת המטוס של נשיא מצרים. הוא אמר שזה קשה, שצריך יהיה להעביר את כל המשמרות של המשטרה מכביש לכביש. קשה? אמרתי, אז תעשה זאת, משום שאני לא רוצה שהאורח יקפוץ עם המכונית שלו מבור לבור", אמר אז בגין.
"צה"ל מקבל את נשיא מצרים - הרגע המרגש ביותר"
ראש הממשלה לשעבר אף תיאר בריאיון את ההתרגשות לקראת בואו של הנשיא המצרי לישראל. "נשיא המדינה ואני חיכינו על יד המטוס, היה משמר כבוד מפואר של חיילות צבאנו, וזה היה בשבילי אולי הרגע המרגש ביותר, משום שזה צבא בלתי מנוצח", אמר בגין בסיפוק. "אמנם הייתה לנו מלחמה קשה ביום הכיפורים, אבל אנחנו גברנו בלי שום ספק, ועכשיו הצבא הזה מקבל את נשיא מצרים הבא עם בשורת שלום. זה היה רגע חשוב מאוד בחיי כולנו".
אבל בשיחה עם נכדתו, שבע שנים לאחר חתימת הסכם השלום ההיסטורי ההוא, בגין נזכר שהמשברים לא איחרו לבוא. "כאשר נסעתי לביקור הראשון אצל הנשיא קרטר, ההודעה העיקרית הייתה ביחס ליהודה, שומרון וחבל עזה. אני אמרתי לנשיא קרטר עוד ביולי 1977, שיהודה ושומרון לא ימסרו לשום שלטון זר ושום ריבונות זרה בגלל שתי סיבות - האחת היא הזכות, זוהי ארצנו. והשנייה היא הביטחון. לו הינו מוסרים את השטחים האלה של ארץ ישראל לשלטון זר, הסכנה הייתה ממש קיומית", אמר בגין.
בחודשים הארוכים שלאחר התרוממות הרוח מהביקור ההיסטורי, נראה היה שאזל השלום במקטרתו של נשיא מצרים. בסוף החורף של 1979 החליט נשיא ארצות הברית לקרוא לצדדים לבקתות הנופש הנשיאותיות בקמפ דייוויד, כשבמוקד עמדה הדרישה המצרית להכרה של ישראל בפלסטינים.
קרטר היה מתווך לא הוגן?
בשיחה האינטימית עם נכדתו, הרשה לעצמו בגין לספר שקרטר לא תמיד היה מתווך הוגן: "לפתע הוא הושיט את אצבעו ואמר באנגלית כי אנו חייבים להסכים רק למה שהאמריקנים מסכימים עליו. על כך הגבתי במקום, ואמרתי שלמדינה פלסטינית אנחנו לא הסכמנו, ובשום אופן לא נסכים".
בגין התפשר בסופו של דבר על אוטונומיה, ובניגוד להתחייבותו המפורשת גם הסכים לעקירת כל יישובי סיני. האיש שרצה לבלות את שנות זקנתו במושב נאות סיני, מצא עצמו בדירה קטנה בירושלים, מצטדק וטוען שהכנסת, לא הוא, היא האחראית לחורבן ימית ובנותיה.
למרבה הצער, התלמידה איילת מילוא לא התבקשה לכתוב במסגרת לימודיה עבודה נוספת על מלחמות. לו כך היה, אולי היינו שומעים את הגרסה שלו לטרגדיה שסיימה את חייו הציבוריים של בגין - מלחמת לבנון הראשונה.