היום, כשהמתיחות בין ישראל רצועת עזה מגיעה לשיאים חדשים, קשה לדמיין סיטואציה שבה אזרחים ישראלים תופסים רכבת לרצועה בכדי לערוך קניות בעוד תושבי עזה מגיעים מדי יום לתל אביב בכדי לעבוד - אלא שעד לפני 40 שנה זה היה המצב.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ב-1972 השיקה רכבת ישראל קו מעזה לתל אביב. מדי בוקר, חמישה ימים בשבוע, הרכבת הייתה יוצאת בשעה 4:30 בבוקר מעזה לתל אביב ובשעה 15:30 חוזרת על עקבותיה ומחזירה את הנוסעים. חודשיים לאחר חנוכת הקו, הוארך מסלולו והוא יצא מדיר אל בלח למרכז הארץ.
בעיתון של רכבת ישראל שיצא לאור בשנת 73', סיפר הכרטיסן א. גרוסמן על חוויותיו מקו עזה-תל אביב: "השעה עדיין מוקדמת ומכל עבר זורמים עשרות נוסעים לתחנת דיר-אל-בלח. 3 דקות חולפות והרכבת מגיעה לאלמועזי, ובעוד 4 דקות נוספות מגיעים לאלבורג'. בתחנות אלו עולים בימי ראשון מאות נוסעים, שרבים מהם יורדים לאחר כמה דקות בתחנת עזה. 10 דקות מעזה לג'בליה חולפות חיש מהר עד התחנה הבאה, מחסום ארז, ומספר הנוסעים שעלו במשך הנסיעה מגיעה ל-1,000".
בדרך לסיני - עוצרים בעזה
דיוויד סלע, יו"ר המועצה לקידום המורשת הישראלית ועורך אתר "נוסטלגיה" סיפר כי מרבית הנוסעים בקו היו פועלים תושבי עזה שהגיעו לעבוד במרכז הארץ. ובאמת, באותה תקופה עבדו בישראל כ-70 אלף פועלים תושבי הרצועה. אך הקו שימש גם את האזרחים הישראלים - באותם ימים הייתה בישראל תרבות של ביקורים בעזה לטובת בילויים וקניות של תבלינים ורהיטים בשווקים הערביים. מטיילים ישראלים רבים השתמשו ברכבת גם בדרכם לסיני, אליה הגיעו ישירות מרצועת עזה.
קו הרכבת המדובר הוקם במקור על ידי הבריטים ששלטו בישראל, וביקשו לחבר בין מרכז הארץ לבין תעלת סואץ. עובדי כפייה מצריים החלו לעמול על הקמת המסילה ב-1916, וכשלוש שנים לאחר מכן נחנך קו הרכבת בין העיר קנטרה שעל תעלת סואץ לבין חיפה. הקו שימש עבור הובלת נוסעים ומשא עד מלחמת העצמאות.
בשנים שאחרי המנדט הבריטי השתמשה ישראל בקו הרכבת לטובת מטרות צבאיות בלבד, עד הקמת השירות האזרחי ב-72' שעבד זמן קצר מאוד - כשהופסק עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים.