ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר הלך הערב לעולמו בגיל 96. בשנים האחרונות אושפז במוסד סיעודי בתל אביב בשל מצבו הבריאותי. ההודעה הרשמית על פטירתו התקבלה הערב, והלוויתו תתקיים ביום שני בשעה 14:00 בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
קודם לכן יונח ארונו של שמיר ברחבת הכנסת ואזרחים יוכלו לעבור על פניו ולחלוק לו כבוד. "שמיר היה מופת לנאמנות לארץ ישראל ולערכי הנצח של העם היהודי", ספד לו ראש הממשלה בנימין נתניהו.
נתניהו הביע צער עמוק על מותו של של שמיר ואמר כי "שמיר שייך לדור הנפילים שהקימו את המדינה ונלחמו על חירותו של העם היהודי בארצו. שמיר הוביל את מדינת ישראל תוך נאמנות עמוקה לעם ולארץ. שמיר, שאיבד את משפחתו בשואה, נלחם בלח"י ופעל כראש ממשלת ישראל לביצור ביטחונה של מדינת ישראל והבטחת עתידה, כשלנגד עיניו ניצבים אזרחי המדינה".
"אחד מדור הנפילים, אחד מאותן דמויות שהקימו את המדינה וגם בזמן מחלוקת ידעו שעם ישראל קודם לכל דבר, אבל ידע שהמציאות צריכה להיקבע בהתאם לדמוקרטיה", אמר הערב יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין ע ל שמיר בריאיון לחדשות סוף השבוע. "אני זוכר אותו בוועידת מדריד, הולך כאילו קפאו השד ויחד עם זאת מנסה לפתח דיאלוג".
גם בבית הלבן ספדו לשמיר: "יצחק שמיר הקדיש את חייו למדינת ישראל. מהימים שפעל למען עצמאות ישראל ועד ימיו כראש ממשלה, הוא חיזק את ביטחונה של ישראל וקידם את השותפות עם ארה"ב. מחשבותינו ותפילותינו עם בני משפחתו ועם ישראל".
הפסיק את לימודיו ועלה לארץ ישראל
שנתיים אחרי שעלה ארצה הצטרף שמיר לאצ"ל וכתוצאה מהפילוג בארגון הוא התגייס ללח"י בהנהגתו של יאיר שטרן. שמיר נעצר פעמיים על ידי המשטרה הבריטית והצליח בשני הפעמים לברוח. בפעם הראשונה ברח ממחנה המעצר הבריטי בעכו ובפעם השנייה ברח ממחנה מעצר באריתריאה, לשם גורש עם חבריו ללח"י. הוא שב לארץ כמה ימים לאחר קום המדינה.
"אנחנו הבאנו איתנו את המטען של המחתרת", סיפר שמיר בראיון לפני למעלה מעשור, "שם היה קוד מוסרי מסויים - מסירות עליונה של אחד לשני ואחווה."
מהמוסד לכסא ראש הממשלה
בשנת 1955 גויס שמיר למוסד על ידי איסר הראל. הוא שירת בארגון כ-10 שנים בתפקידים סודיים ומגוונים, ביניהם עקב אחר מדענים גרמנים שפיתחו מערכות נשק למצרים. ב-1973 נבחר לראשונה לכנסת כחלק מתנועת חירות. שמיר היה פוליטקאי מסוג אחר, חסר גינונים ישיר ענייני וממעט בדיבורים.
הוא מונה ליו"ר הכנסת ב-1977 בעקבות המהפך ועליית בגין. הוא אירח את אנואר סאדאת, אך נמנע בהצבעה על הסכם השלום. למרות שהאמין בכנות כוונתיו של סאדאת, הביע שמיר ספקות לגבי התהליך. "בדרך כלל ערבי איננו משתוקק לשלום כמו היהודי", אמר שמיר שנים לאחר חתימת הסכם השלום, "הם רוצים שלום בתנאים שלהם, בלעדינו, שאנחנו לא נהיה כאן".
ב-1983 החליף שמיר את מנחם בגין הפך אז לראש הממשלה השביעי של מדינית ישראל וראש הממשלה השני מטעם הליכוד. שנה אחר כך הוא ושמעון פרס שימשו לסירוגין כראשי ממשלה במסגרת ממשלת האחדות הלאומית, ובעקבות הבחירות ב-1988 תפקד שמיר כראש ממשלת האחדות ולאחר מכן כראש ממשלה צרה.
בבחירות לכנסת ה-13 בשנת 1993 הפסיד שמיר את ראשות הממשלה ליצחק רבין שעמד בראש מפלגת העבודה.
התגאה בקליטת העלייה מרוסיה
בתקופת ממשלתו של שמיר היו ארבעה ציוני דרך משמעותיים בהיסטוריה של מדינת ישראל: מדיניות האיפוק מול מלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 אשר זכתה להערכה גדולה בעולם שנתנה לישראל יתרון בזירה הבינלאומית, מבצע "שלמה" שהביא 14,000 יהודים מאתיופיה ברכבת אווירית לישראל וועידת מדריד, אליה הגיע שמיר לאחר לחץ בינלאומי. אך האירוע שבו שמיר הכי התגאה במהלך שנותיו כראש ממשלה היה קליטת גל העלייה העצום מברית המועצות לאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991.
בשנת 2001 קיבל שמיר את פרס ישראל על מפעל חייו ותרומתו למדינה. בנימוק הבחירה כתבו השופטים על שמיר כי "במשך כל חייו ופעילותה עמדו המדינה שלומה, בטחונה ושלמותה במרכז שאיפותיו עשייתו. את מלאכתו עשה בקנאות, באהבה ובמסירות אין קץ לעמו ולמולדתו".
בסיפרו סיכם שמיר את המורשת שקיווה להשאיר על ההיסטוריה של עם ישראל : "אני רוצה שיזכרו אותי כמי ששמר על ארץ ישראל, עשה כמיטב יכולתו לשמור על האינטרסים ועל עתידה של מדינת ישראל".