"זאת כתבה על ניסיון הרצח שלי", אומרת ג'וליה ומצביעה על מסך המחשב. "פה, בחדר הזה. אני זוכרת את החולצה של בעלי לשעבר", היא מספרת. "מה עוד אני זוכרת? שאני הייתי על הרצפה והיה סכין בצד ואני משכתי את זה החוצה, וידעתי שאסור לי לעשות את זה".

לפני כמעט שנתיים הותקפה ג'וליה עמאשה בידי בעלה. חודש ימים היא שכבה בבית החולים ללא הכרה, וכששוחררה כעבור עוד חודשיים הוגדרה כנס רפואי. "בדקירה הראשונה אני ראיתי הכל שחור", היא נזכרת, "וניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא הסכין, שזה משהו אחר, כי לא הרגשתי כאב ממש".

ג'וליה היא אימא לשתי בנות מהכפר הדרוזי עוספייה בכרמל. היא קורבן לאלימות מטורפת מצד גבר נטול מעצורים, אבל גם חלק מתופעה מטרידה לא פחות. בחברה הדרוזית הקטנה והמשפחתית אישה גרושה היא במקרים רבים אישה מצורעת, והדילמה היא לא פעם בין המשך החיים לצידו של גבר משפיל ואלים לבין החיים ברחוב שאינו רואה בעין יפה אישה שוויתרה על בעלה ועל חיי הנישואין שלה.

הבעל הכה את האישה וגרם להפלת העובר

ראדה, כיום בת 29 ואימא לילדה בת שלוש וחצי, התחתנה עם גבר שהכירה בכפר ילדותה. כבר בימים הראשונים היא סבלה מאלימות קשה. באחת מהתקפות הטירוף שלו הייתה בעודה בהיריון, בחודש השלישי. "הרגשתי לא טוב אחרי המכות", היא נזכרת, "אמרו לי דחוף לרדת לבית החולים". סוף הסיפור היה כשראדה נאלצה להפיל את העובר.

הבעל המכה אפילו לא ליווה אותה בתהליך. "ביקשתי ממנו שיבוא איתי והוא אמר לי: 'לא, אני לא אבוא איתך'", היא אומרת. בעקבות המקרה עזבה ראדה את הבית, אבל קרובי משפחתה ניסו לשכנע אותה לחזור. "אמרו לי: 'תחזרי הביתה, ושלא תעשי בעיות עם המשטרה", היא מספרת.

ראדה, ששוכנעה על ידי אנשי הדת, בחרה להישאר בבית. היא המשיכה לקבל מכות ללא הפסקה, התלוננה במשטרה, אבל שוטר מקומי, שלאחר מכן התברר שהוא קרוב משפחתו של בעלה, החתים אותה שלא בידיעתה על טופס בעברית שאין היא מבינה, שבו כביכול היא מסכימה לסגירת התיק.

"לא הייתי נותנת לזה בכלל צ'אנס"

אחרי כמעט שנתיים הגיעה ראדה סוף סוף למקום שבו מדבר הצדק - לבית הדין הדרוזי בעכו, שם זומנה לדיון בפני בוררים, או ליתר דיוק - חצי שעה של עבודה בעיניים. "לא הספקתי לספר את כל הסיפור שלי", היא נזכרת בעצב. "הבאתי להם תלונות במשטרה", היא אומרת - אבל זה לא עזר.

ראדה חזרה לבית הוריה בסוף התהליך, מוכה וחבולה, עם פיצוי כספי מגוחך של 27 אלף שקלים. הבעל האלים, שכבר הספיק בינתיים להתחתן שוב, נותר עם כל הרכוש ועם הבית המשותף. בחברה הדרוזית יש כללים נאורים מאוד הנוגעים לאישה שרוצה להתגרש, אלא שבפועל אישה גרושה היא אישה נחותה.

כיום, בכפרים הדרוזיים השלווים, מתחוללת סערה גדולה - התקוממות נשית. הבשורה היא שבניגוד לעבר הנשים האלה כבר לא מוכנות לשתוק. "לא הייתי נותנת לזה בכלל צ'אנס", אומרת ראדה כשהיא חושבת בדיעבד על סיפור חיה. "לא הייתי מחכה דקה אחת. מהסטירה הראשונה הייתי מבקשת להתגרש".