יום הזיכרון השנה עומד להיות שונה בשביל משפחת שטרן, ששכלה את בנה ניתאי ז"ל במבצע עופרת יצוקה בעזה. האב ראובן מסביר: "בימי הזיכרון שעברו, אנחנו כחלק מהעם התייחדנו עם הנופלים עם כל הכלל. התייחדנו עם החיילים. רובם אנונימיים. היום אנחנו עומדים להתייחד עם כל החיילים, אבל בראש ובראשונה עם הבן שלנו".
סמיר מועדי, אביו של רב"ט יוסף מועדי ז"ל , מספר על הטקס הראשון שלו. "פשוט לא ידעתי איך להתנהג. חוויתי את הטקס הראשון על בשרי. פתאום על הקיר מתחילות לרוץ שם תמונות, ופתאום התמונה של הבן שלך. אתה בעצם נופל".
"הזמן מקהה את הכאב", מספרת פרי שרביט, שאיבדה את בנה, סמ"ר לירון ז"ל. "לירון אצלי באיזה חדר בתוך הלב, וכמו הדופק שלי, פעם הוא מהיר ופעם הוא איטי, ככה זה בקטע של לירון".
"המון אהבה כלפי היורים"
מה שמאחד את היושבים סביב השולחן הזה, היא העובדה שבניהם נהרגו מ"אש ידידותית", כפי שמכנים זאת צבאות זרים. אצלנו זועקות הכותרות - "נהרגו מאש כוחותינו".
כשביקר נשיא המדינה אצל שרה, אמו של ניתאי ז"ל, היא ביקשה ממנו לאתר את הצוות של הטנק שירה לבניין שעליו היו ניתאי וחבריו - ולהגיד להם שהמשפחה לא כועסת עליהם.
"יש לי המון אהבה כלפיהם", אומרת שרה. "אני חשבתי באותם רגעים בהם התבשרנו שניתאי נפל מאש כוחותינו, שמספיק שראובן ואני איבדנו את הבן שלנו. אני לא רוצה שעוד ארבע אמהות תגענה למצב שלי".
יום הזיכרון בחדשות 2:
אסף ויצחק חוזרים אל אמא - בחלום