ירדן ג'רבי נולדה בנתניה למשפחה אמידה. האמא נורית היא אדריכלית ושמאית מקרקעין והאבא שמוליק הוא האיש שעומד מאחורי המצאת המונה האלקטרוני במוניות. הם תמכו בה בכל השלבים. הסיעו אותה למכון וינגייט וחיכו שעות באוטו, קיבלו בהבנה כשפרשה מהתיכון כדי להתרכז בג'ודו, וגם כחלק מהאבסורד של הספורט הישראלי, הם נאלצו עד התקופה האחרונה להכניס את היד עמוק לכיס כדי לממן ספורטאית בוגרת שמייצגת את ישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני זוכר תקופות שנאלצנו לדוגמה לשלם עבור הנסיעות לחו"ל", סיפר שמוליק ג'רבי. "אני לא יודע לחזות מצב שאלמלא הנסיעות שמומנו על ידינו, לפחות חלקן, אינני יודע איך זה היה נגמר", הוסיף.
דבר אחד הוריה של ג'רבי כבר לא עושים - הם לא מגיעים לתחרויות של ירדן. שני המאמן מכיר את ירדן מגיל 6. תסמכו עליו - הוא מזמן הגיע למסקנה שכשאמא שלה באולם, ירדן רכה יותר בקרב.
ג'רבי כבר לא ילדה. היא בת 24, וחוותה כבר אכזבות בדרך, למשל כאשר הפסידה לאליס שלזינגר את המאבק על הכרטיס הבודד לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון. באמצע הקריירה, כשחלום האולימפיאדה רחוק ועם משכורת בסיס עלובה של חמשת אלפים שקלים, אף אחד לא היה מופתע אם היא הייתה מרימה ידיים.
ירדן ג'רבי: "היום אני באה ממקום טוב יותר"
אז מה השתנה מאז ועד היום? "את התחרות שלנו בלונדון עשיתי, והפסדתי. היום אני באה ממקום אחר. ממקום יותר טוב", סיפרה ירדן. "אני טובה יותר, אני מוכנה יותר. אני מרגישה שהפעם אני לא אתן לזה לקרות יותר".
באליפות העולם לפני חודשיים היא נראתה בשיאה. היא הסתערה על היריבות שלה אחת אחרי השנייה. הקרב הממוצע נערך דקה וארבעים שניות. "מאוד רציתי. אני לא יכולה להסביר את זה. זה בא מחלומות".
ירדן, שהכול הלך לה קשה בקריירה, דהרה לעבר זהב באליפות העולם. בגמר היא התמודדה מול קלריס הצרפתייה, במקרה גם חברתה הטובה ביותר. תוך שניות מצאה את עצמה קלריס על הקרקע. "בהתחלה לקחתי לה את היד, רציתי ללכת לריתוק. ואז חניקה", נזכרה ג'רבי. "אפשר לצאת מחניקה כזו רק בדרך אחת - להתעלף", סיפר שני המאמן.
השופט הורה מהר להפסיק את הקרב. יעל ארד באולפן לא עצרה את ההתרגשות, ושני יצא מגדרו על הקווים. רק ירדן לא הצליחה לחייך. החברה שלה עוד לא הייתה בהכרה. "נראה לי אבסורד לשמוח ככה כשהיא מעולפת", אמרה ירדן. "זו תמונה שהיא לא אני. אני לא יכולה לעשות דבר כזה. כשמישהי נגיד נפצעת. זה משהו שלא נראה לי טבעי לעשות, ומשהו שאני לא רוצה לעשות. רציתי לראות שהיא מתעוררת", הוסיפה.
מאז האליפות - יש חניקה הקרויה על שמה
תוך מספר שניות קלריס התעוררה, והדקות הבאות עברו על ירדן כמו חלום. בג'ודו היא הפכה לתופעה עולמית. מעתה יש חניקה הקרויה על שמה. בכל העולם מחקים אותה, ובאינטרנט צצים סרטונים שמדגימים את המומחיות שלה.
מאז שחזרה לארץ היא הפכה לסלב. כשרק נחתה, היא המשיכה לאימון של נבחרת הבנות הצעירות במכון וינגייט. הן עמדו בתור לברך את המודל לחיקוי שלהן - אלופת העולם. מאז היא פגשה חברים וחברות חדשים, הוזמנה לקבלות פנים והשקות, והשבוע גם ביקשה מ-144 שיסירו את הטלפון שלה מהשירות. גם ברחוב לכל אחד יש מה להגיד.
עכשיו המטרה הגדולה היא כמובן מדליה אולימפית בריו 2016, באותו אולם בו זכתה באליפות העולם. עד אז כמעט שום דבר אחר לא מעניין אותה. היא אמנם השלימה בגרויות והיום כבר סטודנטית לכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, אבל על זוגיות כמעט ואין על מה לדבר. "אין לי כל כך זמן להשקיע בזה. ואני גם לא תמיד בארץ. אני חושבת שזה קצת לא פייר, כי האהבה שלי זה כרגע ג'ודו. זה לא פייר לבקש ממישהו את זה", אמרה בגילוי לב.