בלוג חדש ומסקרן, קם (צילום: חדשות 2)
בלוג חדש ומסקרן, קם | צילום: חדשות 2

שבועות ספורים לאחר שסיימה לרצות את עונש המאסר בכלא נווה תרצה, מאסר בגין החזקת מסמכים מסווגים ומסירתם, פתחה ענת קם בלוג חדש שצובר התעניינות רבה ובו היא משתפת את הגולשים במחשבותיה ודעותיה על ענייני דיומא.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

את הבלוג באתר "וורדפרס" הפופולארי, פתחה קם בתגובה לריאיון שפורסם עמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ובבלוג האינטרנט "המקום הכי חם בגיהינום". לדבריה, היה חשוב לה להבהיר דברים שלא ניתן היה להעבירם זמן כה קצר לאחר שחרורה ממאסר.

קם הצהירה בעבר על רצונה לחזור לעולם התקשורת שבו עבדה בטרם נכלאה, ולכן תחת תיאור הבלוג שלה כתוב: "מחשבות שלא מצאתי מישהו שישלם לי עבורן". בפוסט הראשון שהעלתה כתבה כי תשמח לקבל ביקורת מהגולשים ומעוקביה, בתנאי שלא מדובר בדברי גנאי.

"יש כמה נקודות שחשוב לי לחדד ומגבלת המקום בפרינט הקשתה עליי", הסבירה קם את המניעים לפתיחת הבלוג. "בנוסף, אני מניחה שיהיו לי פלאשבקים מהמאסר (טראומה או לא טראומה?) ומאלף ואחת סיבות אי אפשר ולא נכון להתראיין על כל הגיג ושרעף שקשור בשנתיים האחרונות".

קם ביום שחרורה, ארכיון (צילום: חדשות 2)
קם ביום שחרורה, ארכיון | צילום: חדשות 2

קם על הטרדות מיניות: מעולם לא הייתי קורבן, לא עם כל בחור ששכבתי רציתי

בפוסט האחרון שהעלתה עד כה, התייחסה קם לנושא ההטרדות המיניות, תוך שהיא חושפת טפח מעולמה הפנימי. "מעולם לא הייתי קורבן להטרדה מינית או פגיעה מינית פיזית. לא כל בחור ששכבתי איתו רציתי את זה בכל רמ"ח אבריי ונימי נפשי, עם חלק סתם 'זרמתי', אבל אף אחד מהם לא אנס אותי. עוד לא נולד הבחור שיניח עליי אצבע נגד רצוני", כתבה.

"זה משהו מאוד לא פופולרי שחשוב להגיד, אף אחד לא יניח עלייך אצבע נגד רצונך", כתבה מתוך כוונה להעביר מסר לנשים צעירות. "את רק צריכה לוודא שהוא יודע שאת לא רוצה. לא להיות 'לא נעים לי', לא לנסות להיות מנומסת, להיות אסרטיבית ותקיפה גם אם זה יפגע במעט בתדמית שלך כאדם או כאישה רכה ועדינה. טורפים מריחים פחד וחולשה".

"נפגשנו והשאר היסטוריה" (צילום: חדשות 2)
"נפגשנו והשאר היסטוריה" | צילום: חדשות 2

יוני 2007: "משתחררת מצה"ל כשברשותי דיסק עם מסמכים"

באחד הפוסטים הראשונים שכתבה, שללה כל קשר בין עבודתה העיתונאית בעבר לבין מסירת המסמכים לעיתונאי הארץ אורי בלאו. היא מתארת בדבריה ילדה תמימה שהשתחררה מהצבא מבלי לדעת כיצד החומרים שברשותה עלולים לשנות את מסלול חייה.

היא משחזרת בסדר כרונולוגי ואף בהומור את השתלשלות האירועים שהביאו להסתבכות הגדולה. "יוני 2007", היא כותבת. "בחדווה ובאושר ומינוס ששה קילו אני משתחררת מצה"ל. ברשותי דיסק עם מסמכים שלקחתי מהלשכה כשאין לי שמץ של מושג מה לעשות איתם".

קם משחזרת איך גם בימיה הראשונים באזרחות כשהחלה לעבוד כעיתונאית מתחילה, לא ידעה את מקומה והרגישה "קלולס" כהגדרתה. "ספטמבר 2008 - אני פוגשת את אורי בכנס של ועד עיתונאי הארץ בבית סוקולוב שהגעתי לסקר והוא מציע לי טרמפ לירושלים. השאר היסטוריה".

ענת קם סירבה להתייחס לדברים, אך אישרה כי אכן מדובר בבלוג שפתחה לאחרונה.