הטראומה של לינוי התרחשה בקיץ האחרון. היא שחתה עם חברה נוספת באגם שנוצר בחוף המערות, במים רדודים - מטרים ספורים מהחוף, אבל אחרי כמה דקות הבילוי נגמר באסון: חברתה של לינוי, לליטה זוננשווילי, טבעה למוות במערה.
מדובר במערה טבעית באורך 25 מטרים. מלמעלה המראה מרהיב, אבל עבור מי שנשאב פנימה זוהי סכנת מוות. "זוהי הפקרות", טוען היום אסף חודריאן שאיבד את שני הוריו שטבעו למוות באותה המערה. "אפשר היה למנוע את זה. אם היו סוגרים את המקום כמו שצריך והיה כאן שילוט כמו שצריך זה היה נמנע. יש כאן זלזול בחיי אדם".
לפחות שישה בני אדם מתו במערה מאז שנת 1981, אבל הרשויות לא ממש התרגשו. בעבר אמנם נחסמה הכניסה למערה אבל עם הזמן הברזלים התכלו. בזמן שמתרחצים טובעים - התווכחו עיריית נהריה ורשות הטבע והגנים מי האחראי לחוף.
תביעה על סך מיליוני שקלים
"מבחינה עובדתית, לפי המצב בשטח, המערה הייתה פתוחה", אומר היום עו"ד ערן בקר, פרקליטן של משפחות הטובעים - שהגישו תביעה נגד העירייה. "המערה לא הייתה מסורגת, ולכן הרשלנות שרובצת לפתחה של הרשות המקומית ושל רשות הטבע והגנים הלאומיים היא רשלנות ברורה".
מחר תוגש לבית המשפט תביעה על סך מיליוני שקלים כנגד עיריית נהריה ורשות הטבע והגנים. בתביעה נטען כי שלטי האזהרה הוצבו רק אחרי הטביעות, וגם הניסיון לחסום את הכניסה נכשל - והסכנה אורבת לקורבן הבא.
מרשות הטבע והגנים נמסר הערב בתגובה לכתבה: "נגיב רק לאחר שנלמד את כתב התביעה". מעיריית נהריה נמסר: "החוף המדובר אינו נמצא בשטח העיר, ולמרות זאת ביצעה העירייה צעדים כדי למנוע את הישנות המקרים".