הגובה: כמעט שמונה ק"מ. עומק הנקיק: 30 מטר. החמצן דליל, אבל הפסגה נמצאת במרחק נגיעה, ודניאל קרן מנסה להגיע אליה כבר כמעט חודש ימים.
"קיבלנו את סוויטת הפאר בלובוצ'ה", מספר דניאל. "הנה שירי מוציאה דברים. הנה מיטת האפיריון שלנו". זה בעצם ירח דבש למרגלות ההרים, עם קול פעמוני היאק בתור קישוט. שירי, אשתו הטרייה של דניאל, טיפסה על פסגה סמוכה, נופפה לו לשלום, והיא מחכה למטה. והוא? אי שם בדרך לפסגת האוורסט.
הטיול המושלג הופך חיש מהר לאתגר פיזי ומנטלי
56 שנים עברו מאז כבשו אדמונד הילרי והשרפה טנזינג נורגיי את פסגת ההימלאיה, שגובהה 29 אלף רגל. אחריהם עשו זאת אלפים, ובהם צעירים, קשישים וגם נכים. היום הציוד קל יותר, ויש אפילו מי שרץ מרתון למרגלותיו. אבל אף אחד לא מכין אותך לסופה שבאה ברגע, או למחלת הגבהים שתוקפת גם את החסונים והנחושים ביותר.
למי שלא שם לב, דניאל מצלם ביד אחת ופוסע במקביל מעל נקיקים ובקיעים. כאן נפל ציוד לתהום, במקום אחר גופה של מטפס ממשלחת אחרת, שנהרג, מוטלת בסלע. 2000 בני אדם קיפחו את החיים בדרך הנה, וכמה מצבות מעטרות את הנתיב. הביטוי 'אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד ליד השני' - מקבל כאן משמעות אמיתית.
במקום הזה זה רק אתה, בורא עולם והמחשבות
מצלמת הווידאו הקטנה, שבאורח פלא תפקדה ללא דופי עד עכשיו, בידיים שיצאו בכל פעם מתוך הכפפה אל קור של מינוס 30 מעלות - המצלמה הזאת נשארת למטה, ולמעלה, במקום שכנראה קשה לתאר במילים יפות, זה רק אתה ואולי בורא עולם - והמחשבות.
סופת שלגים בדרך למטה מזכירה שהאתגר הזה רחוק מסיום. כל קראבאס נקיקי שכזה ייחצה שוב בדרך למטה, ומי שלא יפתח את העיניים כמו שצריך עלול להיקבר בשלג. ארבעה מתוך העשרה שיצאו הגיעו לטופ, ודניאל קרן הוא הישראלי הרביעי במספר שעושה את זה.
אבל אם תשאלו אותו, הוא לא כבש את ההר: האוורסט הוא שהרשה לו לטפס עליו. שיעור בצניעות של האדם מול הטבע, ושל האדם בתוך עצמו.
מה האתגר הבא? אנחנו נמשיך לעקוב אחר דניאל קרן, וגם אתם יכולים לעשות זאת באתר שלו.