עיריית תל אביב כבר החליטה: לנקות את התחנה המרכזית הישנה. מה שהם כנראה לא זוכרים אי שם במגדל השן, שגם הזונות, הנרקומנים, העובדים הזרים והפליטים, הם גם בני אדם. בעירייה כבר התגבשה התוכנית להפוך את אזור התחנה המרכזית הישנה למתחם מודרני, ואת האנשים שחיים כאן, פשוט להעיף, לא משנה לאן.
דווקא האדם היחיד שמנסה לעזור לזונות במתחם התחנה הישנה, דייב, שהקים מקלט למען הזונות בו הן יכולות להתקלח, לשים את הראש, לאכול ארוחה חמה ופשוט לשכוח ממלחמת ההישרדות היומית שלהן, סובל רבות מהתנכלות, לא מהסרסורים, אלא מעיריית תל אביב. 103,000 שקלים, זה החוב שלו לעיריית ת"א. "העירייה מגדירה אותי כמפעל, כעסק, ואם הם לא היו דורשים ממני את הסכום הזה, שאני לא יודע איך אשלם אותו, הייתי יכול לפתוח מקום נוסף לטובת הבנות".
תסתכלו טוב על המקום הזה כי בעוד לא הרבה זמן, יהלכו כאן סטודנטים וזוגות צעירים ותהיה פה יופי של סצנה תל אביבית. לשאלה לאן ילכו כל האנשים האלה, תשובתה של עיריית ת"א היא חד משמעית ומצערת: למי אכפת.
לאן ילכו כריסטינה ואתי?
לפני כשנה הגיעה כריסטינה בפעם הראשונה למקלט של דייב. "עברתי אונסים, תקיפות, חייתי ברחוב עד חודש חמישי, ככה עם הבטן", היא מספרת. היום, היא נמצאת במצב בו היא עוזרת לבנות אחרות, שנמצאות בדיוק במצב בו היא הייתה כאשר הגיעה למקלט, חיה-מתה. "אישה ברחוב זה בור בלי תחתית" אומרת כריסטינה, "אם תראה כלב פצוע ברחוב אתה תעזור לו, אם תראה אישה ברחוב... אנשים ראו אותי שוכבת על הרצפה ועברו מעליי, המקלט הזה הוא יד חמה, יד שמצילה ממוות".
בחודש שעבר נולדה לכריסטינה, בת 41, תינוקת חדשה. תינוקת שהיא חצי רוסיה וחצי סודנית, תינוקת שהגיעה לעולם לא כתוצאה מאהבה בין בני זוג, אלא מאונס אכזרי אותו עברה על ידי פליט סודני. "ידעתי שאמשיך עד הסוף עם ההריון, זה הציל לי את החיים ולא התכוונתי לשנייה לוותר עליה".
אתי, שעובדת בזנות כבר ארבע שנים, היא גרגר אבק, שחוץ מדייב והמתנדבים, לא מוצאת איש בעולם שאכפת לו ממנה. "פה חם כמו בית", אומרת אתי, "החיים שלנו קשים מאוד ולא כל אחד יכול להבין את מה שעובר עלינו".
אתי מספרת כי לאחר שירדה לזנות, היא לא יכולה לפתוח את ליבה בפני אף אחד. "אומרים לי גברים בואי נהיה ביחד נגור ביחד, והלב שלי, הוא כמו קרח, כי אני לא יכולה להאמין להם". לאתי יש גם ילדה שתהיה בקרוב בת 10, אותה לא ראתה כבר שלוש שנים.
תסתכלו טוב על המקום הזה כי בעוד לא הרבה זמן, יהלכו כאן סטודנטים וזוגות צעירים ותהיה פה יופי של סצנה תל אביבית. לשאלה לאן ילכו כל האנשים האלה, תשובתה של עיריית ת"א היא חד משמעית ומצערת: למי אכפת.
תגובת עיריית ת"א לכתבה:
העירייה רואה בשכונת נווה-שאנן אזור טעון טיפוח ופיתוח, ומשקיעה משאבים בטיפול ושיקום התשתיות בשכונה, ושמירת הסדר והניקיון בה.
קיימות כמה תכניות בניין-עיר באזור התחנה המרכזית, המקדמות את האזור ואת המתחמים הסמוכים, ויביאו לשיפור איכות החיים והתחדשות. תכניות אלו יכללו פינוי מבנים קיימים והקמת מבנים חדשים לתעסוקה, לחינוך ולמגורים. במסגרת ישום התוכניות יבחן גם נושא הפיצוי לבעלי הזכויות ע"י היזמים, והעירייה תוודא שאכן התושבים יבואו על פיצויים.
באשר לעמותת "דלת לתקווה": צו הארנונה חל, על פי חוק גם על מוסדות התנדבותיים. בעל העמותה מוזמן להגיש בקשת "מוסד מתנדב", שמקנה הנחה של עד שני שלישים, כפי שהוסבר לו בעבר.