ישראל נפרדת מעמוס עוז: חברים בני משפחה והציבור הרחב הגיעו לחלוק כבוד אחרון לסופר הנערץ שארונו הוצב בתיאטרון צוותא בתל אביב, שם נערך היום (שני) טקס האשכבה. הנשיא ריבלין ספד: "לא פחדת להיות מיעוט ודעת מיעוט אפילו להיקרא בוגד. להיפך, ראית במילה הזו תואר של כבוד". לאחר טקס האשכבה, הובא עוז למנוחת עולמים בקיבוץ חולדה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
שניים מנכדיו של עוז, נדב ודין זלצברג, נשאו דברים וספדו לסבם האהוב ליד ארונו. "חינכת אותנו לאהבת האדם ורדיפת השלום", אמר דין בכאב. "כל כך הרבה שנים חיכיתי לדבר איתך כאדם בוגר אל אדם בוגר ועכשיו אני רוצה לדבר עם סבא שלי בחזרה. גידלת משפחה לתפארת בחום ואהבה. סבא, הצטיירת בעיני רבים כקול מחנה השלום. כבוגד המתגאה בתוארו, אבל עבורנו קודם כל היית איש המשרה חום".
"אמרת לנו שאתה שלם עם חייך, אך אינך מוכן להיפרד כי זה עולם מעניין. אתה לא נפרד ממנו כי קולך ימשיך להישמע בסיפורייך", הוסיפו. באשר לקריאות נגד סבם עקצו ואמרו: "החושך מגיע מביבי השפכים של הרשתות החברתיות אבל גם מהאנשים המעונבים בחלונות הגבוהים שלנו".
הנשיא ריבלין ספד גם הוא ואמר: "עמוס אהובנו, עמוס היקר, כבר שתי יממות עברו ואני עדיין לא יודע איך לבחור את המילים. אני אדבר על עמוס שלי או על עמוס שלנו? על עמוס החבר לספסל הלימודים בגימנסיה העברית בירושלים שהוא לא כלכך אהב אותה?".
"הצלחת לספר את הסיפור שלנו הרחק הרחק מישראל הקטנה שלנו", הוסיף הנשיא. "בצעירותך היית החירות'ניק הרוויזיוניסט באזור של מפא"יניקים, לא פחדת להיות מיעוט ודעת מיעוט אפילו להיקרא בוגד. להיפך, ראית במילה הזו תואר של כבוד. היית עבורי ועבור המון מדליק פנסי רחוב של מציאות חיינו כאן". לאחר מכן פנה למשפחתו של עוז ואמר: "מקווה שאתם מבינים כמה לבבות שבורים איתכם, אנחנו מבטיחים לזכור אותו".
עוז קיבל את פרס ישראל בספרות ב-1998, שנת היובל למדינה. בשנת 2005 זכה בפרס גתה, הפרס השני בחשיבותו באירופה (לאחר פרס נובל לספרות) בתחום הספרות, על ספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך" – שגם הפך לסרט בבימויה ובכיכובה של נטלי פורטמן.
ספריו תורגמו ליותר מ-30 שפות בעשרות ארצות בכל היבשות והוענקו לו תארי דוקטור כבוד מטעם אוניברסיטאות רבות בעולם. ספרו "מיכאל שלי" נבחר לאחד מ-100 הספרים החשובים של המאה העשרים על ידי הוצאת ברטלסמן הבינלאומית וכאחד הספרים הטובים ביותר בסין (1999).
עוז, בין אישי הרוח המובילים והנחשבים בישראל, נהג להתבטא בקביעות גם בנושאים פוליטיים. עמדותיו של עוז מזוהות עם השמאל הפוליטי בישראל: הוא התנגד למפעל ההתנחלות מיומו הראשון והיה בין המברכים הראשיים על הסכמי אוסלו וההידברות עם אש"ף. בנאומיו ובמאמריו הרבה עוז לתקוף את השמאל הלא-ציוני, "עד כדי התבטלות עצמית" כלשונו, והדגיש את היותו ציוני בכל עת.