לפני כמעט שנה כשתושבי חיפה אספו את חיות המחמד וכמה אלבומי תמונות ונמלטו אל מחוץ לעיר, צוותי טלוויזיה נכנסו יחד עם הכבאים אל תוך הבניין הבוער ותיעדו בשידור חי את הפריצה לדירות שגורל דייריה היה לא ידוע. התמונות שצולמו המחישו את המורכבות של הטיפול באירועי דליקה. ובגל השריפות של נובמבר, היו מעל ל-2,500 אירועים כאלה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אחרי שהשקיעה את מיטב מרצה כדי לבנות את ביתה על צלע הכרמל, האדריכלית הדס זמורה נאלצה להתחיל שוב מאפס את פרויקט חייה. "האש הייתה בחוץ ובעצם כמו תנור חיממה את כל הבית", סיפרה. "העמודים סבלו נזק גדול. ובעצם כל החלק החיצוני, כל הרצועה החיצונית של הבית, קצת נפלה למטה. זו תחושה שהחיים נעצרים. כאילו ששמו לך הכול ב'הולד' עכשיו".
כמו הדיירים האחרים בבניין, גם הדס מחכה לאנשי מס רכוש שיתחילו להניע את תהליך הבנייה. לאחר השריפה, המדינה החליטה שמס רכוש יזכה את כל הנפגעים. כעת, דיירי הבניין זקוקים לאישור בנייה של קונסטרוקטור מטעם המדינה. במס רכוש אומרים בתגובה שבמקום היו בעיות הנדסיות ובקרוב מאוד יתחילו שם העבודות.
בזמן שהכבאים נלחמו בשריפות, החלה מלחמה אחרת - על הנרטיב. מה גרם לשריפות. בניגוד לשריפות שכובו, המלחמה על הסיפור נמשכת גם היום. "החוקרים אמרו לי, ש-80 או 90 אחוז מהשריפות הן הצתות מכוונות וההערכה היא שזה על רקע לאומני", סיפר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. "אם פלסטיני עוזב את הכפר שלו ומצית במכוון אש ליד יישוב ישראלי ונמלט הוא כנראה לא עושה את זה על רקע רומנטי".
"לא הגישו ולו כתב אישום אחד שמדבר על רקע לאומני, לא אחד", אמר בתגובה איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת. "הוא לא יכול לעמוד אחרי שנה ולהגיד: 'זה כן היה, אבל לא הצלחנו להוכיח'". צריך לחדד, 15כתבי אישום הוגשו בגין הצתה על רקע לאומני, אבל רק נגד פלסטינים המתגוררים מחוץ לקו הירוק. נגד ערבים ישראלים הוגשו 5 כתבי אישום אבל בגין הצתה רשלנית.
"כוחות הכיבוי לא היו מתורגלים בעבודה ביערות"
נגד עלי מחאג'נה מאום אל-פחם הוגש כתב אישום על הצתה רשלנית. בימים כתיקונם, סביר להניח שהצתת זבל בלב העיר הייתה נגמרת בכיבוי של לוחמי האש ובנזיפה. אבל התקופה הייתה תקופה בוערת, ועלי נעצר בחשד להצתה לאומנית.
לזכות כוחות ההצלה ייאמר שפינוי התושבים ממרכזי הערים היה מהיר ומקצועי. כראיה, אף אחד לא נהרג. אבל לא הכול היה מושלם. מהתחקיר המשטרתי עולה שבשריפות בהרי ירושלים לוחמי האש לא היו מספיק מתורגלים בעבודה ביערות וישובים רבים לא יצרו קווי חייץ בין החורש לבין הישוב. התחקיר העלה חיסרון מהותי נוסף, מטוסי הכיבוי לא יכולים לעבוד בחשיכה ויש צורך למצוא פיתוח טכנולוגי שיאפשר כיבוי אווירי, גם בלילה.
המטבח של ראמה, מהמסעדות המוכרות בישראל, מוסד קולינרי, עלתה בלהבות לפני שנה. כעת רמה ובתה, אלה, מנסות לשקם את ההריסות ולהשתקם בעצמן מהקושי הנפשי.
"ראיתי עמוד עשן ענק עולה לשמיים, ופשוט קרסתי", שחזרה ראמה. "מיררתי בבכי שבכלל לא ידעתי שיש בתוכי. הכול התנפץ". גם ביתה של ראמה הצטרפה לאימה בניסיון להציל את המסעדה מהלהבות. "אני עומדת במסעדה, פתאום עובר הסופרטנקר, שזה כאילו היה ה- הרגע שכולם חיכו, עכשיו אתה מגיע, לעזאזל", שיחזרה.
בדרך כלל, טרגדיה נמדדת במספר קורבנות. לוחמי האש השיגו את מטרתם, אף אחד לא איבד את חייו. אבל מבחינת האזרחים שאיבדו את ביתם, האש כילתה חיים שלמים שעכשיו צריך לבנות מחדש.