המבקר נגד חצרות הרבנים. ארכיון (צילום: רויטרס)
המבקר נגד חצרות הרבנים. ארכיון | צילום: רויטרס

מחשבוניות פיקטיביות והימורים ועד לחצרות הרבנים: במוקד דוח מבקר המדינה שהוגש היום (רביעי) עומד המאבק בתופעת ה"הון השחור", שמוגדרת על ידי המבקר יוסף שפירא כ"הכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים ולרשויות אחרות". גורמים רבים במדינה, בהם משרד האוצר ומס הכנסה, מובילים לאחרונה מאבק בתופעה, אך לטענת המבקר טרם הושגו תוצאות מהותיות ועשרות מיליארדי דולרים אינם נכנסים לקופת המדינה בשל כך. ההערכות השונות על היקף ההון השחור נעות בין 10 מיליארדי שקלים ל-50 מיליארדי שקלים בשנה.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

שפירא הדגיש בדוח כי בהון השחור נכללים, בין השאר, העלמת הכנסות של נותני שירותים (רווחים מפעילות חוקית) לצד כספים שמקורם במעשים פליליים כגון סחר בסמים, הימורים וסחר בנשים. לדברי המבקר, על ההון השחור שנובע מפעילות חוקית יש לגבות את המס, ואת ההון הנובע מפשיעה צריך למגר באמצעות אכיפה משטרתית. בדוח נטען כי סכומי כסף גדולים ולא מפוקחים מתגלגלים באמצעות חלפני כספים, עסקאות נדל"ן ומקלטי מס.

החסרונות של ההון השחור ברורים על פי המבקר: הוא אינו מאפשר להפחית מסים, הוא עלול לשמש לפעילות בלתי חוקית, והוא גורם לאבדן כספים מכיוון שישנם אנשים שאינם מדווחים על הכנסותיהם ובשל כך מקבלים כסף מביטוח לאומי. בשנים האחרונות הגביר משרד האוצר את הטיפול בהון השחור, ובשנים האחרונות אף התקבלו החלטות חקיקה שונות שטרם הניבו לדברי המבקר את התוצאות הראויות.

אילוסטרציה (צילום: אילוסטרציה)
ננזפו בדוח. שות המסים | צילום: אילוסטרציה

"המקובלים טוענים שהכנסותיהם הן מתנות"

אחד המקורות המשמעותיים להון השחור עליהם דיבר שפירא בדוח הוא שירותי הדת: לדבריו, עריכת חתונות ובריתות, מתן כשרות וביצוע שחיטה - לצד תופעת ה"מקובלים" - מהווה מקור רב להכנסות שאינן מדווחות או ממוסות. "המקובלים, שחלקם צברו הון רב, טוענים כי הכנסותיהם הן בגדר מתנות או תרומות, ולכן אינן חייבות במס, ועל כן רובו של ההון הרב שצברו כמה עשרות מקובלים לא מוסה", נכתב בדוח.

שפירא טען, על סמך בדיקות משרדו, כי מיליוני שקלים מסתובבים בחצרות הרבנים מבלי שנגבה מהם מס, ורק במקרים בודדים מצליחה המדינה להגיע להסדרי שומה איתם. "בשנת 2009 דרשה הרשות ממדגם של 29 מקובלים להגיש דוחות מס שנתיים, ו-22 אכן הגישו דוחו. שמונה מהם טופלו ביחידה הארצות לשומה, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה", ציין המשרד כדוגמה להיעדר האכיפה.

גם הבד"צים זכו לביקורת בדוח: לדברי שפירא, "הם אינם כפופים לכללי שקיפות ומחיריהם אינם מפוקחים, ולכן אין למדינה מידע לגבי פעילותם והכנסותיהם. רבים מהם מאוגדים בחברות ולמרות זאת הם מוסו באופן חלקי או לא מוסו כלל". עוד ציין המבקר כי "קיים מידע על פעילות 11 מקובלים ושישה בד"צים המצביע על חשש להלבנת הון.  על סמך ממצאים אלו קרא המבקר לשנות באופן מיידי את הנהלים על מנת "לקיים מערכת מס שוויונית וצודקת, שבה כל נישום משלם מס אמת" ובכך למנוע הפסד כספי רב לאוצר המדינה.

תיקי חקירות מעטים הניבו תוצאות. ארכיון (צילום: שי שפירא)
תיקי חקירות מעטים הניבו תוצאות. ארכיון | צילום: שי שפירא

המידע המודיעיני על העלמות המס נעצר במשטרה

הדוח מצביע על כשלים רבים בתהליך גביית ההון השחור בכלל המשק, ובמיוחד בשילוב בין ההליך הפלילי לבין גביית המסים: לדברי המבקר, העברת המידע בין גופי השומה השונים נמוכה, ושיתוף הפעולה בין מס ההכנסה לרשות המסים לקוי. "לא תמיד עשו המשרדים האזרחיים שימוש במידע על הכנסות הנישום שהועבר להם ממשרדי החקירות הפליליים", הוסיף המבקר.

התמונה שמצייר המבקר עגומה במיוחד בכל הקשור לשיתוף הפעולה נגד ההון השחור: לדבריו, רשות המסים והמשטרה לא הגדירו את דרך שיתוף הפעולה המודיעיני. בין שאר הכשלים מציין המבקר כי "המשטרה לא העבירה לרשות מידע מודיעיני הקושר את רשימת העבריינים לעברות המיוחסות להם". כתובת נוספת לביקורת של שפירא היא הפרקליטות: במאות תיקים, לדבריו, התעכבה הגשת כתב האישום ובשל כך "קיים קושי לסיים את הטיפול השומתי ולגבות את המס המתחייב".

בשנת 2013 השיק משרד האוצר את "קו הצדק" - קו טלפוני לדיווח או הלשנה על עבירות מסים. למרות היוזמה המבורכת, טען שפירא כי נפלו ליקויים מהותיים בהקמתו של הקו שפגעו ביכולתו להביא לתוצאות: חלק מהעוסקים בנושא לא ידעו על הפעלת הקו בזמן הראוי, ומספר עובדים שנקלטו לא הוכשרו לתפקידם ולא עברו סיווג בטחוני נדרש.

כמו כן, נזף המבקר, "בשל מחסור במשאבים" טופלו רק כשליש מהפניות על ידי יחידות המודיעין האזוריות של רשות המסים, וגם חקירות אלה לא הניבו תוצאות מרחיקות לכת: מתוך כ-20 אלף ידיעות שהתקבלו בקו בשנת 2013, רק 250 "העשירו את בסיס המידע" על המסים.

המבקר ממליץ: חובת דיווח לכל התושבים

מקור העלמת מסים נוסף המופיע בדוח הוא שוק החשבוניות הפיקטיביות: בשנת 2010 החריפה רשות המסים צעדים נגד התופעה, שמגלגלת מיליארדי שקלים לא דיווח רשמי או מס. עם זאת, טוען המבקר, "בשל חוסר במשאבים טיפלה מחלקת החקירות ברשות המסים רק בחלק מהחשבוניות" הפיקטיביות שהתגלו, שמוערכות בעשרות מיליוני שקלים. בין הכשלים הנוספים שנמצאו: היעדר הרשאות לעובדים וטיפול איטי במאגר החשבוניות החשודות.

על סמך זאת, קבע המבקר, "רשות המסים לא נערכה באופן המיטבי להוצאת חובת הדיווח המפורט מן הכוח אל הפועל במלואה ולהקמת מערכת ממוחשבת לטיפול בחריגויות שעולות מן הדיווחים". שפירא הפציר במשרד האוצר לשקול להקצות לה משאבים נוספים בהתאם.

כיצד מציע הדוח להיאבק בהון השחור? אחד הפתרונות המוצעים הוא החלת חובת דיווח על כל התושבים, כפי שנהוג בארצות הברית ובקנדה למשל. עם זאת, בנק ישראל, ביטוח לאומי, רשות המסים ומשרד האוצר מתנגדים לרעיון מכיוון שעלויות בדיקת טפסי המס עבור כל האזרחים - שבהם עניים ונזקקים רבים - תהיה גבוהה ואף עשויה להוביל להחזרי מס נרחבים. לציבור ולפגיעה בהכנסות. למרות ההתנגדות, המבקר מציע לרשויות לשקול בשנית את ההחלטה מכיוון שהדבר ייצר "תודעת מס" ויגביר את האכיפה.