שלוש שנים אחרי אירוע החטיפה שטלטל את המדינה והפך לימים למבצע "שובו אחים", שלוש שנים אחרי שמדינה שלמה נכנסה לחייהם בעל כורחם, חושפים עכשיו בת-גלים ואופיר שער טפח אישי נוסף: יומן מפויח שכתב בנם גיל-עד ונמצא על ידי המשטרה הפלסטינית, פוענח וכעת חלקים ממנו מתפרסמים בספר "מה ילד יום - געגוע של אמא" שכתבה אמו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"האדם לא משתף ומבליט כל דבר שיש בו. יש דברים ששייכים לו ורק לו. תכונות יסוד, מחשבות. כשמוציאים החוצה זה נהיה נחלת עוד מישהו זה כבר לא אישי", כתב גיל-עד.
היומן נמצא כמעט במקרה על ידי המשטרה הפלסטינית אך העדות הדוממת הזו הגיעה לידי המשפחה ובמשך שבועות חזרה בת-גלים למטה הארצי של המשטרה וגילתה לאט, לאט מה עבר על בנה בחודשיו האחרונים.
"יש שורה אחת שנתנה לי אגרוף חיובי לבטן", מספרת בת-גלים. "הוא כותב: 'אני אוהב את אמא. מאוד'. מה אמא צריכה יותר מזה? זה נותן לי הרבה כוח בכל הבלגן הזה". אהבה ושמחה, כך נראה, היו מוטיבים חוזרים בכתיבתו של גיל-עד: "יש בי כוח אהבה אין סופי שרוצה בטובת האהובים שלי והקרובים אליי, שרוצה בקרבתם. זה עושה אותי מאושר".
יומן בתוך יומן, זה של הבן וזה של האם. מרגע החטיפה, דרך ימי החיפושים, תלויים בין שמים לארץ ובעיקר מתמודדים עם ההחלטה לקום ולהמשיך. "סוף סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים ככה אני קורא לו", כותב גיל-עד מבלי לדעת עד כמה המילים שלו יהיו טעונות במטען רגשי כה עמוק ונורא. "זה מתבטא בשמחה גדולה שאני משתדל להיות בה. גיל-עד, לא סתם נקראתי בשם היפה הזה".