נפרדים מהנשיא התשיעי שמעון פרס: עשרות מנהיגים, מלכים וראשי מדינות מרחבי העולם השתתפו היום (שישי) בהלווייתו של פרס בהר הרצל בירושלים. נשיא ארה"ב ברק אובמה ספד: "הוא לא הפסיק לחלום והוא לא הפסיק לעבוד". בסיום ההספד הוא דיבר בעברית ואמר: "שמעון, תודה רבה חבר יקר". הנשיא לשעבר קלינטון: "פרס דאג לילדים של כולם ולא הפסיק לנסות להשיג שלום". בתום ההספדים נטמן פרס בחלקת גדולי האומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
אובמה התייחס בפתח דבריו לנוכחותו של יו"ר הרשות אבו מאזן בהלווייה ואמר: "זאת תזכורת למשימה הבלתי גמורה של שלום במזרח התיכון".
"מה ששמעון עשה כדי לעצב את סיפורה של ישראל מתועד היטב, החל בקיבוץ שייסד עם אהובתו סוניה", אמר נשיא ארה"ב. "הוא החל את העבודה של בניית קהילה למופת. אחרי העצמאות, מוקף באויבים שלא הכירו בישראל, הילד שרצה להיות משורר הפך לאדם שבנה את תעשיית הביטחון הישראלית, שהניח את התשתית לצה"ל האימתני שניצח את מלחמות ישראל".
אובמה דיבר על השילוב בין התרומה העצומה של פרס לביטחונה וייצוב כוחה של ישראל לבין פועלו המדיני. "תעוזתו שלחה כוחות קומנדו לאנטבה וחילצה יהודים מאתיופיה, המדינאות שלו בנתה את הקשר האמיץ בין ישראל לארה"ב ועוד מדינות רבות", אמר. "הוא גם הראה מה בני אדם יכולים לעשות כשהם מגייסים היגיון למטרה מאוחדת, איך מדינה בלי משאבי טבע יכולה יותר מלפצות על כך באמצעות כישורי אנשיה. פרס קיבל החלטות שחילצו את ישראל מאינפלציה ומשבר כלכלי, הוא גייס את הטכנולוגיה כדי להפריח את השממה ולהפוך את המדינה הקטנה הזאת למוקד של העידן הדיגיטלי".
"תרומתו של שמעון לאומה הזו כל כך בסיסית עד שלפעמים אולי לא מבחינים בה", הדגיש נשיא ארה"ב. "לדור הצעיר, שמעון אולי זכור יותר בשל תהליך שלום שלא הגיע לסיום. הם יקשיבו למבקרים משמאל שיטענו שהוא לא הכיר בכשלונות עמו, או למבקרים מימין שטוענים שסירב לראות את הרוע האמיתי בעולם וקראו לו נאיבי. אבל חרף מה שאולי חלק עם משפחתו או חבריו הקרובים ביותר, פומבית הוא התנער מהמבקרים".
"אני לא מאמין שהוא היה נאיבי, אבל הוא הבין מניסיון שביטחון אמיתי מגיע דרך יצירת שלום עם שכנייך", אמר אובמה שסיפר כי פרס אמר לו: "ניצחנו את כל מלחמות ישראל, אבל לא השגנו את הניצחון הגדול ביותר אליו אנחנו שואפים - להשתחרר מהצורך לנצח אותן".
נשיא ארה"ב ציין כי פרס האמין שהייחודיות של ישראל נעוצה לא רק בנאמנות לעם היהודי, אלא בחזון המוסרי של האמונה היהודית, ואף אמר בעבר כי "העם היהודי לא נולד לשלוט בעם אחר, מהרגע הראשון אנחנו נגד עבדים ושליטים".
"בשל מצוקות הגולה הוא הבין אחרים שסבלו. הוא שנא חוסר צדק היות וחווה אותו בעצמו", המשיך הנשיא האמריקני. "גם בפני פיגועי טרור ואכזבות רבות בשולחן המשא ומתן הוא התעקש שכבני אדם, הפלסטינים חייבים להיתפס כשווים בכבודם, ומשכך שווים ברצונם בהגדרה עצמית.
"בגלל חוש הצדק שלו הוא האמין שהרעיון הציוני יזכה להגנה הרבה ביותר כשלפסלטינים תהיה מדינה משלהם. כמובן, אנחנו כאן בידיעה ששמעון מעולם לא ראה את חלום השלום מתגשם. האזור עובר תקופה כאוטית. איומים נוכחים מתמיד. ועדיין, הוא לא הפסיק לחלום והוא לא הפסיק לעבוד".
אובמה סיפר איך פרס הזכיר לו מנהיגים בולטים אחרים של המאה ה-20 שזכה לפגוש כמו נלסון מנדלה והמלכה אליזבת'. "מנהיגים שראו כל כך הרבה וחייהם כללו כל כך הרבה רגעים עצומים, שהם לא מרגישים צורך לפעול לפי מה שפופולרי באותו הרגע. אנשים שמדברים עם עומק וידע, לא בסינקים. אנשים שאין להם עניין בסקרים או טרנדים. כמוהם הוא יכול היה להיות נאמן לעקרונותיו, גם אם הם נגד הדעה הפופולרית באותו רגע. הוא ידע שאם מסתכלים על התמונה הרחבה של ההיסטוריה, בני אדם צריכים להיות מלאים לא בפחד, אלא בתקווה".
בנימה אישית אמר נשיא ארה"ב: "היה לי העונג להיות חבר של האיש המבוגר והחכם הזה. חלקנו אהבה למילים, לספרים ולהיסטוריה וכמו פוליטיקאים רבים גם להקשיב לעצמנו מדברים. אבל, מעבר לכך חברותנו הייתה נעוצה בעובדה שאיכשהו יכולתי לראות את עצמי בסיפורו, ואולי גם להיפך, כי חרף כל ההבדלים בינינו שנינו חיינו חיים כל כך לא צפויים".
בסיום ההספד הדגיש אובמה כי "פרס מעולם לא היה ציני. האמונה, האופטימיות, האמונה שמחר יכול להיות טוב יותר גם כשכל העובדות מצביעות על ההיפך, גרמו לנו לא רק לכבד את שמעון פרס, אלא לאהוב אותו". הוא סיים בשורה בעברית ואמר: "שמעון, תודה רבה חבר יקר".
גם נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, חברו הוותיק של פרס, ספד לו. "חלקתי איתו 25 שנים וניסינו להגיע לשלום אמת עם הפלסטינים". אמר על העבודה המשותפת במהלך החתימה על הסכמי אוסלו. "נדהמתי מהיכולת שלו לנצל את ההזדמנוית של כל יום חדש". הוא סיפר שתמיד העתיד הטריד את פרס יותר מאשר העבר: "הוא דאג לילדים של כולם ולא הפסיק לנסות להשיג שלום".
"נדהמתי מהיכולת שלו לנצל את ההזדמנוית של כל יום חדש"
קלינטון תיאר את היכולת של הנשיא לדמיין את העתיד והשווה אותה לשיר המפורסם "Imagine" של ג'ון לנון, וביקש שכך נזכור אותו. "למען זכרונו אני מבקש שנזכור את החיוך הרחב של שמעון פרס - ונדמיין", אמר.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שלא יכולה הייתה להגיע להלווייה הגיע הבוקר לשגרירות ישראל בברלין וכתבה שם בספר: "אני אבלה על מותו של שמעון פרס, המדינאי ואיש החזון הדגול של ישראל. אני מוקירה את המפגשים עם האדם החכם, האציל (דגול) ומלא ההומור, ואת מחויבותו ליחסי ישראל-גרמניה אחרי שבר הציוויליזציה - השואה. הוא הקדיש את כל חייו לשלום ולקירוב הלבבות, ונתן תקווה לאנשים. זו המורשת שלו והמשימה שלנו לעתיד".