הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית לשנת 2015 חושף חיפושים בעירום בגופם של עצורים בתחנות המשטרה; כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים; טיפול לקוי בתלונות על אלימות שוטרים; טיפול בעייתי בעבירות של קטינים והפעלת יתר של סמכויות פליליות בתיקי "עוני".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
המחקר חשף כשלים רבים בהתנהלותן של רשויות אכיפת החוק ומערכת המשפט בישראל. נתוני הדוח נאספו באמצעות תשאולים של מאות עורכי הדין המייצגים חשודים, נאשמים ואסירים בישראל אשר נתקלו במקרים קשים של הפרת נהלים וחוקים הנוגעים לזכויות המיוצגים. על בסיס נתונים שהועברו מהנהלת בתי המשפט, הסניגוריה הציבורית מייצגת כ-57% מהנאשמים בבתי משפט השלום וכ-33% מהנאשמים בבתי המשפט המחוזיים.
מהדוח עולה כי בניגוד לחוק, ישנם מקרים חוזרים ונשנים של חיפושים בעירום מלא בגופם של עצורים, בהם גם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי. התלונות מתווספות לתלונות רבות אחרות בהן נתקלת הסניגוריה הציבורית הנוגעות לתלונות של אזרחים בגין אלימות מצד שוטרים. מנגד, מהדוח עולה כי קיים פער משמעותי בין אופן הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת טענות הפוכות לאלימות אזרחים כלפי שוטרים. עוד צוין בדוח כי תלונות רבות המוגשות למח"ש - אינן מבשילות לכדי חקירה.
במהלך השנה החולפת, הועברו למח"ש על ידי הסניגוריה הציבורית 304 תלונות על אלימות שוטרים. 182 תלונות, יותר מחצי, נגנזו מעילות שונות - מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה - ורק ב-6 תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.
תיקי אישום במקום התערבות של מנגנונים חברתיים
פעמים רבות נתקלת הסניגוריה במקרים בהם משתמשים בסמכויות המשפט הפלילי במקום במנגנונים חברתיים אחרים, כגון שירותי הרווחה או שירותי בריאות הנפש. כך למשל ב"תיקי עוני", בהם מפעילים סמכויות פליליות כנגד מעשים שנעשים על רקע של מצוקה כלכלית ברורה, ולעתים על רקע הפרת המדינה את חובותיה כדוגמת גניבת מוצרי מזון, גניבת חשמל או מים, קיבוץ נדבות ופלישה לדיור ציבורי.
אוכלוסיות המצויות בשולי החברה: עניים, קבוצות מיעוט, מהגרי עבודה ואנשים עם לקויות נוטים להיפגע יותר מהפעלת סמכויות המשפט הפלילי כלפיהם: הם אינם מודעים לזכויותיהם החוקיות, ופעמים רבות הם מתקשים לעמוד על מימושן ויישומן. לפי הסניגוריה הציבורית, במקרים מסוג זה נכון וראוי שהמשטרה ורשויות התביעה יפעלו בעצמן להפניית הטיפול באדם לרשויות הרווחה, במטרה למצוא פתרון הולם למצוקה. וזאת, במקום לנקוט בצעדים פליליים המערימים קשיים נוספים ומקטינים את סיכוייו לצאת ממעגל העוני והמצוקה.
כפי שעולה מהדוח, במקרים רבים התברר כי עצורים שנשלחו לבדיקה פסיכיאטרית, במסגרת ההליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם, במשך ימים רבים, בתנאים בלתי אנושיים, תוך כדי פגיעה אנושה בשלומם, הן הפיזי והן הנפשי.
נושא נוסף המופיע בדוח הוא כליאת קטינים בבית סוהר: על פי הסניגוריה הציבורית יש להימנע ככל הניתן מכליאת קטינים, שכן הנתונים מראים כי אחוזי העבריינות החוזרת של קטינים ששהו בבית סוהר גבוהים משמעותית מאלה של הבגירים, ועומדים על יותר מ-70%. כאשר אין מנוס מכליאה, יש לוודא כי תנאי המאסר יהיו הולמים ושתינקט הגישה שיקומית המאפשרת יציאה ממעגל הפשיעה.
"ניתן גם ללמוד על הפיכתה של הסניגוריה הציבורית לגורם מרכזי ומשפיע במערכת המשפט הפלילית, הן בעיצוב הלכות משפטיות והן בקביעת נורמות ומדיניות", אומר ד"ר יואב ספיר, הסניגור ציבורי הארצי והוסיף, "הדוח מפרט הישגים רבים של הסניגוריה הציבורית לאורך השנים, ובשנה החולפת בפרט. אנו רואים חובה להציף גם שורה של בעיות מהותיות העומדות על סדר יומה של מערכת המשפט הפלילית, שיש לקוות כי תבואנה על פתרונן בהקדם".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל טרם קיבלה את ממצאי הדוח של הסנגוריה הציבורית, ולכשיתקבל הדוח, ממצאיו ילמדו כמקובל, וככל שנידרש יופקו ממנו לקחים. יחד עם זאת נדגיש כי זיכויים, פסיקות וביקורת שיפוטית ככל שמושמעת, כמו גם טענות המושמעות מגורמים שונים, נבחנים ונלמדים בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח זה או אחר. עוד נדגיש כי משטרת ישראל פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלה. המשטרה פועלת משיקולים מקצועיים ותוך שלנגד עיניה האינטרס הציבורי".
"באופן כללי נבהיר כי תכליתו של מעצר חשוד הינה חקירה", הוסיפו במשטרה. "הניסיון החוזר ונשנה לקשור בין שחרור או אי הגשת כתב אישום להכרחיות המעצר בדיעבד, הוא חסר כל בסיס וחוטא למהות. כך גם הטענה הממוחזרת כי בכל מקרה בו אדם מובא לשחרור בבית משפט בבוקר, ניתן היה לשחררו עוד בלילה בתחנת המשטרה, שכן לא אחת נדרשים תנאי שחרור המצויים בסמכות בית המשפט בלבד".
נציין כי במשטרת ישראל נהוגים הליכי פיקוח ובקרה הננקטים באופן יזום על מנת לפקח, בין היתר, גם על תהליכי המעצר והשחרור.