לרגל יום הכיפורים מבקשים מובילי המאבקים החברתיים מהציבור הישראלי לערוך חשבון נפש. מתוך מגוון החזיתות החברתיות שעלו לכותרות בשנה שחלפה זכינו לשמוע רק חלק קטן מן הקולות, שיותר מכל זועקים לשוויון זכויות והכרה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מאבק הנכים
מאבקם המרכזי של הנכים ובעלי המוגבלויות בשנים האחרונות הוא הגדלת קצבאות הנכות. כיום ישנם נכים בעלי נכות עבודה שאינם מסוגלים לצאת לעבודה וגובה קיצבתם אינו מספק לקיום מינימלי.
"המחדל של זלזול באנשים מוגבלים, באנשים שלא יכולים לצאת לעבוד, זה דבר שצריך לעשות איתו סדר", אומרת סילבי ביטון, פעילה למען מאבק הנכים.
"גם החברה עצמה צריכה לעשות חשבון נפש יחד עם הממשלה, ולהבין את המצוקה של האחר - גם של הנכה גם של השונה. לנכים נעשה פה עוול גדול, ואת העוול הזה אפשר לתקן ולסדר. להגדיל את הקצבה ישפר את החיים שלנו ללא שיעור. חייבים לעשות שינוי".
מאבק העדה האתיופית
מאבק העדה האתיופית עלה לכותרות בחודשים האחרונים על רקע קריאתם של בני העדה לשוויון זכויות ולעצירת האלימות המשטרתית נגדם. החברה האתיופית סובלת מאפליה מבנית כמעט בכל מערכות המדינה. אחת מהדרישות העיקריות של הקהילה היא כי יופסקו התוכניות הייחודיות לקהילה כאלה היוצרות הפרדה אפליה והסללה ויקבלו יחס זהה לאוכלוסיות האחרות במדינה.
"על המדינה לקיים חשבון נפש אמיתי ולשאול את השאלות האמיתיות והנוקבות: איך יכול להיות שאנחנו עדים לקהילה שיוצאת למאבק, והיחס שבסופו אנחנו מקבלים הוא שמרססים אותנו ברימוני הלם ובגז מדמיע?", תוהה אבי יאלו, מפורום החשיבה המשותף למאבק בגזענות. "הבעיה היא לא אצל הקהילה, הבעיה אצלכם. אתם צריכים לשנות את התפיסות ולקיים פה שוויון וצדק אמיתי לכל אזרחי ישראל".
מאבק הקהילה הגאה
מצעד הגאווה האחרון המחיש עד כמה נוכחות עדיין השנאה והדעות הקדומות ביחס לקהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל. חברי הקהילה אינם יכולים להתחתן על פי החוק במדינת ישראל. נמנעים מהם הטבות שונות בחוק הניתנות למשפחות של הטרסקסואליים והדרך לשוויון מלא עוד רחוקה.
"החברה הישראלית צריכה לעשות חשבון נפש על השנאה שהיא מפגינה כלפי הקהילה", טוען עודד פריד, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב בישראל. "אנשי קהילת הלהט"ב חווים להט"בופוביה ושנאה בכל יום במהלך חייהם. בשנה הבאה נתחיל את השנה עם שוויון זכויות לכל אחד ואחת ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית או זהות מגדרית".
מאבק הזרים ותושבי דרום תל-אביב
מצוקת מבקשי המקלט האפריקנים נובעת מכך שלמדינת ישראל אין מדיניות הגירה ברורה ועל כן חלק מבקשות המקלט לא נבדקות. רבים מהם לא מקבלים היתרי עבודה וסובלים מאבטלה.
כמו כן, את רוב המסתננים מפנים לשכונות בדרום תל אביב שממילא סובלות משך שנים ממצוקה והזנחה מבחינת תשתיות ושירותים. כך יוצא שבדרום העיר הלבנה נוצרת צפיפות ומצוקה רבה - בעוד שבצפון העיר מקבלים שירותים איכותיים יותר.
"המדיניות של הממשלה היא מדיניות מאוד לא טובה כלפי מבקשי מקלט שנמצאים כאן בארץ", אומר נג'מלדין עומר, פעיל חברתי. "אנחנו גם בני אדם ורוצים להצליח בחיים, אז אני מקווה שהממשלה תנסה לשנות את המדיניות שלה".
מנגד, גם תושבי דרום העיר סובלים מאזלת ידה של המדינה בטיפול במבקשי המקלט. "צריך לעשות חשבון נפש לכולנו, וקודם כל לממשלת ישראל ולעיריית תל אביב, שהפכו את דרום תל אביב לגטו צפוף של מצוקה בו יש תקיפות של נשים, אונס של נשים וחוסר אמון בין הקהילות", טוענת שולמית קשת, ילידת שכונת נווה שאנן ומנכ"לית "אחותי למען נשים בישראל".
המאבק לדיור ציבורי
הוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף קבעה כי "המדינה אינה ממלאת את חובתה להבטיח לאזרחיה דיור ציבורי נאות בעלות סבירה". מאז שנות השבעים מלאי הדיור הציבורי התדלדל ועם השנים מפאת המחסור, הקריטריונים לדיור הציבורי הוקשחו, כתוצאה מכך, ממתינים כיום לדיור הציבורי מאות אלפים.
"מאבק לדיור ציבורי הוא מאבק על זכות בסיסית", מבהירה ריקי כהן בלולו, פעילה למען הדיור הציבורי. "אנחנו נמשיך וניאבק עד שהזכות לקורת גג בעבור כל אדם תהיה מעוגנת בחוק. אני מאחלת שתהיה שנה בטוחה ויציבה".
מאבק הגז
במטה מאבק הגז טוענים כי המתווה שאישרה הממשלה יעודד יצירת מונופול השולט במאגרי הגז בישראל באופן שיאפשר לו לקבוע מחירים יקרים מאלה שהיה ניתן להגיע אליהם. לדבריהם, כתוצאה מיצירת המונופול תיפגע הדמוקרטיה בישראל בכך שייווצר תאגיד רב עוצמה בעל כוח לא פרופורציונלי.
"אנחנו, פעילי מאבק הגז, ניאלץ לבקש סליחה מהילדים שלנו ומהנכדים שלנו על גזל ההווה והעתיד שלהם אם לא נצליח לעצור את המתווה, שהוא כל כך מסוכן למדינת ישראל. רק מאבק אזרחי נחוש יכול לעצור את השוד", אומרים במטה מאבק הגז.
מאבק החקלאים
גם בענף החקלאות מבקשים לערוך חשבון נפש. הסיטונאים ובעלי רשתות השווק משלמים מחירים נמוכים לחקלאים עבור תוצרתם תוך שהם מוכרים את סחורתם לצרכנים במחירים גבוהים המייצרים להם אחוז רווחים גבוה. החקלאים כבולים להסדרים אלה ואינם יכולים לעמוד בהוצאות של שווק עצמי של סחורתם, כך יוצא שהצרכנים, אנחנו, נאלצים לשלם הרבה יותר.
"אנחנו מבקשים מממשלת ישראל ומהציבור הישראלי שיעשו חשבון נפש גדול ביום הכיפור הזה", מצהיר דרור אלמגור, פעיל במאבק על עתיד החקלאות בישראל. "החקלאים הולכים ונגמרים, לא יהיה מי שיקים אותנו. אנחנו נועלים, סוגרים והולכים הביתה, לא יחזרו. אם לא יהיה דור המשך שיתחיל היום ויוכל להיכנס עוד כמה שנים, לא תהיה חקלאות במדינת ישראל".
מאבק ניצולי השואה
ב-2015 חיים בישראל כ-189,000 ניצולי שואה. על פי נתונים של הקרן לרווחת ניצולי השואה, 27% מהניצולים ציינו שלא הייתה להם אפשרות לחמם את ביתם בחודשי החורף האחרון. עוד עולה כי 43% מבני הדור השני והשלישי נאלצים לתמוך כלכלית בבני משפחתם הניצולים.
"אני נולדתי בהונגריה בשנת 1926. אשתי, ניצולת שואה מאושוויץ, מאושפזת. כשאני פונה, לא רוצים להכיר במצב בריאותה. אתה יכול לצעוק מהבוקר עד הערב, וזהו. עוד מעט כבר לא יהיו ניצולי שואה. ניצולי שואה בקושי יכולים להתרגז ולהביע את מה שעל ליבם", מספר בנימין ורצרברג לאסלו ניצול שואה ממחנה מאט האוזן.
בהכנת הכתבה השתתפו יונתן סננס, עמית ולדמן וכרמן אלמקייס.