מי ישים סוף לקטל באתרי הבנייה? תאונת המנוף הקטלנית שהתרחשה ביבנה, שבה קיפחו את חייהם 4 בני אדם ו-2 נוספים נפצעו, מצטרפת לצבר של אירועי בטיחות שגבו את חייהם של 20 פועלי בניין - רק בשנה האחרונה. עד כה נחקרו במפלג "פלס" לחקירת תאונות עבודה בלהב 433 המשותף למשטרה ולמשרד העבודה והרווחה 17 בעלי תפקידים שונים שקשורים לאתר שבו התרחש האסון הכבד. 11 מהם נחקרו באזהרה ו-4 שוחררו למעצר בית תחת תנאים. מחדל מתמשך: הבטחות לחוד ומציאות לחוד - כך נכשלת המדינה בפיקוח על ענף הבנייה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מתחילת השנה הנוכחית נהרגו 20 פועלים באתרי בנייה: רק בשבוע האחרון לבדו נהרגו 6 פועלים, פועל נוסף נפצע קשה ו-8 נפצעו בינוני. מדובר בעלייה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, שבה מניין ההרוגים בתאונות עמד על 17. המציאות הבלתי נתפסת הזאת אמורה הייתה להשתנות בסוף השנה שעברה, לאחר שההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה במשק בעקבות ריבוי התאונות באתרי הבנייה והמדינה עשתה הכול כדי למנוע שביתה כללית ונתנה שלל הבטחות לשיפור הבטיחות באתרים. אבל למרות זאת, גם עכשיו, ההנחיות לא באמת מיושמות בשטח.
מבדיקת "קו לעובד" עולה שמתוך 60 תקנים חדשים להגברת הפיקוח באתרים - רק 7 תקנים אוישו. רשם הקבלנים שלל עד כה רישיון של שני קבלנים בלבד, למרות שמתחילת השנה נמצאו מאות ליקויי בטיחות באתרים ברחבי הארץ.
יש חוק ויש הסכם - אבל בשטח העובדים מופקרים
בשנתיים האחרונות תיעדנו כמה פעמים את זעקת המנופאים אך למרבה הצער הרבה לא השתנה, דווקא בתחום הבטיחות: מי שהביע חשש וסירב לעלות למנוף לא תקין נתקל לעיתים בהודעת פיטורים. זה בדיוק מה שקרה למנופאית קטי דובוב. "אני עומדת בקבינה והרוח מטלטלת את המנוף ואני אומרת, 'שמע ישראל השם אלוהינו מה אני עושה עכשיו - לרדת או שאני... לחכות שהסערה הזאת תיגמר? פרנסה או ילדים?", סיפרה לחדשות סוף השבוע בפברואר 2017.
בניינים שלמים ייבנו - מבלי שפקח אחד ביקר באתרי הבנייה שלהם
בשנתיים שחלפו מאז, הצליחו המנופאים להקים ועד וחברו להסתדרות. גם המדינה חתמה לפני 8 חודשים על הסכם מיוחד לעניין ביטוח עובדי הבניין - אבל במשרד העבודה צריכים גם ליישם אותו.
למרות ההסכם, זה המצב כיום בשטח: הקו החם לדיווח על מחדלי בטיחות טרם הוקם, במנהל הבטיחות אין כלל מנהל בפועל, אף קבלן שהפר את נוהלי הבטיחות במכרזים ממשלתיים לא נענש ו-28 פקדי בטיחות בלבד אחראיים ל-13,500 אתרי בנייה בישראל, מה שאומר בדיקה אחת פעם בשנתיים ושיהיו בניינים שיקומו מבלי שפקח אחד ביקר באתר שבו נבנו.
יתרה מכך, שני שלישים ממקרי התאונות באתרי הבנייה לא הופכים לכתב אישום בגין רשלנות, משרד העבודה לא מקפיד לסגור אתרי בנייה לחמישה ימים לפחות אחרי תאונות והקנסות שפקחי הבנייה מחלקים מגיעים לסכום של עד 30 אלף שקלים, שלא מאיים על הקבלן שממילא ימהר להגיש ערעור וככה "למשוך" עוד שנה.
"הארץ... בונים את הארץ, בניינים רבי קומות, וצריך ללחות ולהקדיש ולקנוס ולראות איך מונעים את התופעה הזאת", אמר שר העבודה והרווחה חיים כץ. אבל רועי וינשטיין, חבר ועד המנופאים, ממש לא מתרשם מהדברים של השר כץ: "זה מאוד נחמד לשבת ולהצביע על הזמן על הקבלנים כשהמדינה לא לוקחת שום אחריות. איפה האחריות של חיים כץ שמחזיק את מנהל ההסדרה והאכיפה ועדיין יותר מחצי מהשוק מתנהל בשכר שחור?".
מייסדת הקואליציה למאבק בתאונות הבניין ד"ר הדס תגרי מסכמת את המצב באתרים: "אם חברה קבלנית תדע ששלוש, ארבע, חמש פעמים, יוצאים צווי בטיחות חמורים באתרים שלה, רשם הקבלנים יזמן אותה לשימוע, משעה את העבודה שלה, ובפעם הבאה גם שולל ממנה את הרישיון והיא פשוט מפסיקה לעבוד - אז אנחנו לא נראה הפרות בטיחות ולזלזול הממשלתי בחיי עובדי הבניין. חברה קבלנית שלא יודעת להחזיר את העובדים שלה בסוף היום בשלום לבתיהם ולמשפחותיהם ולא בארונות מתים - לא צריכה לבנות בתים במדינת ישראל".