בימים הקרובים אתם צפויים לשמוע והרבה את המנטרה הבאה: בשנת ה-50 לאיחודה של ירושלים, הבירה משגשגת מאי פעם - בחינוך, בהיי-טק, בתיירות, אפילו בשביעות הרצון של האזרחים. חלק מהנתונים היבשים, אגב, תומכים באמירה החד משמעית הזו, שנאמרת הלוך ושוב על ידי עיריית ירושלים ומכוני המחקר הממומנים ונתמכים על ידה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כך למשל, נרשמה עלייה של כ-2% באוכלוסיית העיר בתעסוקה, עלייה של 28% במספר מועסקי היי-טק, בדיור - בנייתן של 3,120 יחידות דיור חדשות בעיר כבר הסתיימה וניתנו היתרים חדשים ל-2,534 נוספות. בנוסף, לא פחות מ-92% מתושבי הבירה מרוצים מחייהם. בקיצור, אם שואלים את מי שאמונים על המספרים - הכל גן עדן.
אבל אם נוטשים לרגע את ההודעות לעיתונות ומחפשים את הנתונים שלא עברו עיבוד של מכונת יח"צ משומנת, מתחוורת וגם מחווירה התמונה האמיתית: העיר חרדית יותר, יש בה הגירה שלילית, תברואה ותחבורה כושלות, והיא גם מסוכנת יותר.
תמונת המצב האמיתית: המספרים מראים אחרת
במספרים - יותר מ-18 אלף איש עזבו את העיר בשנת 2016. רק כעשרת אלפים היגרו אליה: מאזן הגירה שלילי של כ-8,000 בני אדם. 46% מבין העוזבים הם צעירים בני 20-34 שלא רואים את עתידם בבירה, למרות ששוק מחנה יהודה הוא מתחם הבילויים החדש של ישראל.
גם בתעסוקה - שיעור השתתפות בעבודה נמוך בירושלים באופן דרסטי מזה שבישראל. ההכנסה הכספית הממוצעת למשפחה היא הנמוכה מבין כל הערים הגדולות. בבנייה - הקצב הנדרש כדי לעמוד בביקושים בעיר עומד על 4,000 דירות חדשות. המצב רחוק מכך בכמעט חצי.
גם בצפיפות הדיור, ירושלים שנייה רק לבני ברק. גם בחוויה האזרחית - הירושלמים לא ממש מרגישים בטוחים ברחוב. רק 71% בלבד מבני 20 ומעלה מרגישים בטוחים ללכת באזור מגוריהם בשעות החשכה, זאת לעומת ממוצע של 81% ביתר הערים הגדולות.
גם בדברים הפשוטים יותר, בניקיון, רק 35% מהירושלמים מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם - לעומת 53% בכלל האוכלוסייה. וכשנזכרים בתמונות מהשנה שחלפה שבה הפכה הבירה לעיר פח בגלל מאבקי כוח בין ראש העיר לשר האוצר, מתחילים להיזכר גם מדוע.
האמת שמאחורי החגיגות הצבעוניות
והנה עוד קצת דברים שלא יספרו לכם ביום ירושלים: בזמן שראש העיר מצטרף לקריאות במערכת הפוליטית להעביר את השגרירות האמריקנית לתל אביב, רבים ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה נותרו גם הם בתל אביב וביתר אזורי גוש דן. משרד הביטחון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ואפילו שלוחה של משרד התקשורת. במספרים, 75 יחידות ממשלתיות שמעדיפות כל אזור על ירושלים הבירה. על זה לא ראינו וכנראה גם לא נראה השבתה יזומה, גם לא משבר מלאכותי.
עוד לא דיברנו על התשתיות המיושנות, התחבורה הציבורית הקלוקלת, הפקקים שהפכו לסיוט בתוך ירושלים - ומחוצה לה. בקיצור, תסלחו לנו שאנחנו הורסים את החגיגות אבל האמת שמאחורי המספרים היא קצת יותר מורכבת מעוד הודעה נוצצת לעיתונות.