במושב ניר יפה בצפון פורחת כבר יותר מ-40 שנה גינת ורדים יפה ודוקרנית. לפני שיצא לשירות מילואים בגבול הצפון דאג עמרם בן שישו ז"ל לטפח את הוורדים שלו. בני משפחתו מקפידים גם היום לשמור את גן השושנים פורח.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כל חייו חלם בן שישו להיות חקלאי ולהקים משק משלו במושב. בין העבודה במשק הוא נקרא שוב ושוב לשירות מילואים. למרות שאחיו הצעיר אלי נפל במלחמת ששת הימים, הוא לא ויתר והתייצב בכל פעם מחדש, גם כשהיה חולה.
זמן קצר לפני שנקרא לשירות המילואים ממנו לא שב, יצק בן שישו עמודים ללול תרנגולות חדש וגדול שתכנן להקים במשק. ב-6 בפברואר 1974 הוא נהרג בהיתקלות עם מחבלים בגבול לבנון. היום מתגורר במשק בנו דותן. יחד עם כל בני המשפחה דאג להגשים את החלומות של אבא: הוא השלים את בניית הלול שאביו התחיל, וממשיך גם היום לטפח את גן הוורדים.
"טיפחתי את הוורדים שנשתלו על ידי בעלי לאחר מותו", מספרת אלמנתו אידה. "עד היום פורחים בגינה ורדים בצבעים אדום, ורוד, כתום ולבן. הגננים שעבדו בגינה במשך השנים המליצו לעקור אותם, אבל התעקשתי תמיד להשאיר".
רגעים של אור ושמחה
44 שנה עומד כמעט מיותם האקורדיון של סמל שלמה כהן ז"ל. מדי פעם שי, נכדו בן ה-16, מרים אותו ומפיח בו צלילים.
כהן התגייס לצה"ל ב-1963 לחיל התותחנים. עוד לפני שהשתחרר מונה למזכיר מושב טל שחר, המזכיר הצעיר ביותר של מושב בישראל ומנהל מפעל - והכל לפני גיל 30. כשפרצה מלחמת יום כיפור הוא גויס למילואים ונשלח לחזית הדרום. "אל תדאגו", כתב למשפחתו בין הקרבות. "הכל יהיה בסדר". ב-19 באוקטובר 1973 נפגע כהן מרסיס בסיני ונהרג.
"אומרים שהזמן יעשה את שלו, שהזמן מרפא את הפצעים, שעם השנים הכאב פוחת – אז אומרים", אומרת בתו שירלי כהן-רז. "החיים ממשיכים, אבל הוא, אבא שלי, נשאר בן 28, צעיר, יפה, עם עיניים גדולות וטובות וחיוך שאף פעם לא מש מפניו".
האקורדיון היה חלק בלתי נפרד מכהן. "כל מי שהכיר אותו ידע שהוא מנגן על אקורדיון", מספרת שירלי. "בכל שישי, כשכולנו היינו בבית, כשחיוך גדול נסוך על פניו, הוא היה פותח את המזוודה, מוציא את האקורדיון ומנגן ושר לנו בשמחה שירי ארץ ישראל. ברגעים האלו היה הבית מתמלא אור ושמחה. היו אלה רגעים של אושר ומשפחתיות, שמחה ואהבה גדולה".
את האקורדיון, שמסמל את השמחה של כהן, בני המשפחה שומרים בביתו עד היום. "זהו זיכרון של שמחה, שנותן תקווה ומחזק אותנו בימים של עצב", מסבירה שירלי.
הסיפורים פורסמו לקראת יום הזיכרון במסגרת פרויקט "געגועים" – חוברת זיכרון של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל בה כותבים בני המשפחות ליקיריהם שנפלו. "השכול אצל כל אחד לובש צורות שונות", אומרת יו"ר הארגון תמי שלח, שבעלה אהוד שלח ז"ל נפל במלחמת יום הכיפורים. "החפצים שליוו את חייו של יקירנו מספרים ומנציחים את דמותו ואת הרגעים שחווינו איתו, רגעים שיישארו איתנו לעד".