לפעמים נדמה לנו שהחיים המודרניים סובבים הרבה מאוד פעמים סביב חוקים ומשפט - כמעט לכל דבר יש הגדרה מפורטת בחוק ("משפטיזציה"), וברוב המקרים ברור לכולנו בכל שלב ושלב מה מותר - ומה אסור. ובכל זאת, יום העצמאות ה-69 למדינת ישראל הוא הזדמנות מצוינת לבדוק אילו נושאים חסרים בספר החוקים הישראלי. שאלנו חלק מעורכי הדין המובילים בארץ איזה חוק חסר להם בספר החוקים - ואלו תשובותיהם. פרויקט מיוחד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
עורך הדין ציון אמיר נחשב לאחד מהסניגורים הפליליים המבוקשים בארץ. כאחד שנתקל באירועים הקשים והאלימים ביותר, עו"ד אמיר בחר להתמקד דווקא בחקיקה שתטפל בסוגייה אקטואלית במיוחד לשנת ה-69 של מדינת ישראל - השיח ברשתות החברתיות. "אני בעד חקיקה ברורה, חדה ונוקבת שתוציא מחוץ לחוק שיח אלים, מכוער, מלא שטנה - שיח רווי בהכפשות שכל כולו דיבה משחיתה ומושחתת", אמר.
"חופש השיסוי איננו כורח המציאות ותמיד הוא מגונה", המשיך והסביר עורך הדין את רוח החוק החסר. "מעתה יידע כל טוקבקיסט עברי שלכל קללה יש תג מחיר ולכל עלבון והכפשה סנקציה בצידה. צריך להחמיר בענישה ולהכות בכיסם של הבריונים גסי הרוח שהשתלטו על השיח הציבורי, האינטרנטי, שהפך למכת מדינה, לא משאיר חלקה טובה. בעד להכביד את היד על הפורעים הללו".
עורך הדין יורם שפטל אינו זקוק להצגה מיוחדת: הוא נחשב לאחד מעורכי הדין המובילים בתחום הפלילים והמשפט החוקתי, ובשנים האחרונות הוא גם מנחה תכנית ב"רדיו ללא הפסקה". תיקון החקיקה שמציע עו"ד שפטל נוגע לסמכויות בית המשפט העליון: "ביטול הדיקטטורה של בג"ץ והחזרת מעמדו וסמכותו של בג"ץ כפי שהיו לפני כניסתו של אהרון ברק לבית המשפט העליון".
ב"הצעת החוק" שלו תקף שפטל את המהפכה החוקתית שאותה הוביל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק. "צריך לבטל את היכולת של בג"ץ לפסול חוק בכלל, ובאופן ספציפי בתירוץ של אי סבירות או אי מידתיות".
עורכת הדין תמי אולמן, גם היא "פליליסטית" מהבולטות בישראל, בחרה להתמקד באחד מהנושאים הרגישים ביותר במערכת הכליאה - מקורות מודיעיניים. "המידע המודיעיני הוא מידע המתקבל מגורמי מודיעין שונים, ובין היתר, ממקור בכלא (אסירים או סוהרים)", הסבירה.
אולמן טענה כי בבחינה של שחרורים מוקדמים של אסירים, בהם נבחנות ידיעות מודיעיניות מהסוג הזה, לעתים קרובות הוועדה לא בוחנת לעומק את הידיעות המגיעות אליה.
"הוועדה לא מכירה את המקורות באופן אישי ואין היא מודעת לאינטרסים המניעים אותם, אין ביכולתה לבקר את עבודת המודיעין ולגבש עמדה רצינית ועצמאית", נימקה עורכת הדין את "הצעת החוק" שלה: היא קוראת לוועדה שבוחנת את השחרור לעניק חשיבות משנית בלבד לידיעות המודיעיניות.
עורכת הדין כנרת בראשי, הנחשבת לאחת מהפרקליטות המובילות, עלתה לתודעה הציבורית בעיקר כשייצגה את א' מבית הנשיא. בראשי ביקשה להקשיח את הפיקוח על מוסדות בהם מטופלים חסרי ישע.
"בדקתי את הנושא כשרשמתי את בתי לגן", סיפרה עורכת הדין בראשי. "צריך להגביר את האכיפה ולהתקין מצלמות בגני הילדים ובדיור המוגן". בראשי התייחסה בהצעת החוק למקרים שנחשפו בחדשות 2 Online ובמהדורה המרכזית של התעללות מצד גננות וסייעות במהלך העבודה בגני הילדים ושל עובדים סיעודיים במוסדות דיור מוגן.
עורך הדין ששי גז, נחשב גם הוא לסניגור צמרת בתחום הפלילים. הצעת החוק שלו נוגעת בלב לבה של הכרעת הדין שניתנה במהלך הערעור על הכרעת הדין בתיק של רומן זדורוב שהורשע ברצח תאיר ראדה ז"ל. "כסניגור, שהחשש שלו הוא שאיש במדינת ישראל לא יורשע על לא עוול בכפו, מפריע לי מאד שבעבירות פשע חמור מורשעים נאשמים בדעת רוב שופטי ההרכב ולא פה אחד", הסביר עו"ד גז.
עורך הדין גז ביקש לקבוע כי עמדת מיעוט המזכה את הנאשם תהווה ספק סביר שיש בו על מנת לזכות את הנאשם. "כך, למשל, במשפטו של רומן זדורוב נותרה תחושה חזקה בציבור כי הוא אינו הרוצח שכן אחד השופטים זיכה אותו", הסביר.
עורכת הדין נעמי לנדאו עלתה לכותרות בשנים האחרונות כשייצגה את אב הבית במעון ראש הממשלה מני נפתלי במשפטו נגד המדינה. למעשה עורכת הדין מתמחה במשך שנים ארוכות בדיני עבודה ונחשבת מומחית בתחום. הצעת החוק שלה - בהתאם.
עורכת הדין לנדאו מציעה לשנות את חוק דמי המחלה כך שעובדים יוכלו לצבור את ימי המחלה שלהם ולפדות אותם בכסף. "הצעתי היא לקבוע במסגרת תיקון לחוק דמי מחלה אפשרות שעובד אשר לא ניצל את מירב ימי המחלה העומדים לרשותו וצבר את מקסימום ימי המחלה, כלומר 90 ימים, יוכל לפדות בכסף שני שליש מימי המחלה העומדים לרשותו במידה והוא ממשיך לעבוד במקום העבודה", הציעה לנדאו.
ומה יקרה אם העובד יעזוב או יפוטר? אז, לפי הצעתה של לנדאו, הוא יוכל "לפדות את כל ימי המחלה שצבר במקרה של סיום העסקתו מכל סיבה שהיא".
ימים יגידו האם אחת מההצעות הללו, שגיבשו הפרקליטים שעוסקים מדי יום בלשון החוק, תיכנס בעתיד לספר החוקים. מה שבטוח - המחוקקים, השופטים וגם הפרקליטים ימשיכו להתווכח על החוקים, אלו שנחוצים ואלו שפחות.