רק בתמונות מונצחת המשטרה היהודית של גטו קובנה שהייתה אחראית על הסדר בגטו ועל ארגון היציאה לעבודות. כדי להגן על המוזיקאים בקובנה הוקמה, בהסכמת הגרמנים, תזמורת המשטרה בניצוח מישה הופמקלר. רק בתמונה אחת מופיע נח, רק בן 12, הילד היחיד בתזמורת המשטרה היהודית של הגטו.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

נח הגיע עם משפחתו מפלשתינה לבקר את סבתו החולה, אך כשפרצה המלחמה נתקעה משפחתו בליטא. באוגוסט 1941 ציוו הגרמנים על כל 30 אלף היהודים ברחבי העיר קובנה לעבור לגטו. לפני כן היה האזור הזה פרוור יהודי כפרי, רובו מבתי עץ.

הגטו היה למעשה מחנה עבדים: מדי בוקר יצאו נושאי הטלאי הצהוב לעבודות כפייה, כמו הרחבת שדה התעופה לשימוש הצבא הגרמני. מפעם לפעם היו מוציאים להורג הגרמנים יהודים שלא ראו בהם צורך. ב-28 באוקטובר 1941 הובלו עשרת אלפים יהודים אל מחוץ לגטו ונרצחו ביום שזכור כ"אקציה הגדולה".

"שמו ספסלים והלכתי עם אמו והאח הצעיר של נח לקונצרט", מספר קלמן פרק, חברו הטוב של נח בגטו. "ניגנו דווקא את מנדלסון. הסבירו אחר כך שהגרמנים הרשו לנגן מה שרוצים, אבל אסור היה לנגן של מלחינים גרמנים ומנדלסון היה כמובן מאחינו בני ישראל. אני כמעט כל הקונצרט ישבתי וחיבקתי את אמא של נח".

היה קונצרט אחד שהתעלה על כולם, אליו צורפה גם מקהלת הילדים של הגטו. בעומק השפלתם ודיכויים, ותחת אימת המוות הרימו יהודי הגטו קונצרט ציוני שכולו שירים ציונים מארץ ישראל. ביומן הגטו של אברהם חורי נכתב: "לבסוף קם כל הקהל על רגליו כאיש אחד ויחד עם התזמורת שרו את התקווה. לכולם היה הלב מלא חדווה ודמעות זלגו מהעיינים. מעמקי הנשמה זרמו תקווה, אומץ וזעקה בקול 'עוד לא אבדה תקוותנו'".

ביולי 1944 כשהרוסים התקרבו, פינו הגרמנים את יהודי הגטו ברכבות למחנות ההשמדה. הם ידעו שיהודים רבים מסתתרים בבתים ובמרתפים, ולכן העלו באש את כל הגטו ופוצצו את בתי האבן הבודדים. מיד לאחר שהרוסים שחררו את קובנה, חזר קלמן לגטו. "רצתי גם לבית של נח, אך כמובן שהבית היה שרוף. זו הייתה תמונה שקשה לספר. קרוב מאוד לבית היו שלוש גופות שרופות: אמא, נח ואחיו הקטן".

חוקר גטו קובנה, רמי נוידרפר, יוזם קונצרט שיתקיים בתל אביב וישחזר את הקונצרט העברי של תזמורת הגטו. המעוניינים לסייע בכל דרך מוזמנים לפנות דרך עמוד הפייסבוק "קונצרט החיים".