לא בכל יום שומעים עדויות של אנשי אכיפת חוק מספרים כיצד, באופן שיטתי ומבהיל, הם עוברים על החוק. אלימות קשה, עדויות שקר, יחס משפיל ולא אנושי כלפי נתינים זרים - אלה מקצת העדויות שאסף א', עובד לשעבר ברשות האוכלוסין וההגירה, על התנהלות פקחי משטרת ההגירה. כעת לאחר שפוטר, הוא מספר את מה שסיפר למבקר המדינה, לנציבות שירות המדינה, למעשה לכל גורם רשמי שהיה מוכן לשמוע, אבל לא עשה הרבה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

א', איש משטרה לשעבר, החל לעבוד ברשות ההגירה בשנת 2009. לדבריו, מהר מאד הבחין במעשים פליליים לכאורה, כמו זיוף צווי חיפוש של בתי משפט ואפילו הרעבה מכוונת של נתינים.

"יש מכסה, עשו תחרות בין הצוותים, מי מביא הכי הרבה", סיפר א'. "תמיד יהיה מישהו שיביא פחות. אז חוץ ממתחים שזה יצר בין הצוותים, זה יצר גם כל מיני פעולות יצירתיות". הפעולות היצירתיות הללו כללו, לטענת א', היתקלויות יזומות ואלימות של פקחי רשות ההגירה עם נתינים זרים.

"דיווחת - פוטרת" (צילום: חדשות 2)
"דיווחת - פוטרת" | צילום: חדשות 2

א' הקליט את עמיתיו מספרים כיצד לאחר היתקלות מיהרו למשטרה להגיש תלונת שווא שלפיה הותקפו, מה ששלח את הנתינים לתקופת מאסר ממושכת בקציעות. "שיקרתי לחוקר בפנים", נשמע אחד הפקחים מספר בהקלטות. "אמרתי לו 'הסיני תקף אותי והחזרתי לו'. אני לא אגיד שהרבצתי לסיני".

עמיתיו של א' הרגישו בנוח לספר לו על מעשי אלימות קשים של ושל חבריהם, ולדברי א' הדברים היו ידועים גם למנהלים. "נופלים על אנשים לפעמים, אחי, מפרקים אותם", נשמע אחד הפקחים בהקלטות. "אבל הם לא משאירים סימנים ובזה נגמר העניין".

"אם זר מעורב בפלילים, עושים העברה להליך מנהלי, אלינו", ממשיך לתאר א'. "משם הם עוברים לקציעות לשלוש שנים. מה שאנחנו לא ידענו, או אני לא ידעתי, זה שכשאין לך מקרים פליליים - אתה יוצר מקרים פליליים".

"המבקר לא מגן על חושפי שחיתות"

דוגמא נוספת שמדגימה את ההתנהלות הלא חוקית לכאורה, היא מעצרה המתוקשר ב-2010 של וירג'יניה נבארו, העובדת הזרה של נילי פריאל ואהוד ברק. בבוקר המעצר, מתברר, קיבלה נבארו מסמך רשמי ממדינת ישראל, שאוסר לעצור אותה עד בירור בקשתה לקבלת מקלט. הפקחים התעלמו מהצו המפורש ועצרו אותה לחקירה, בסיומה שוחררה בערבות.

כשדיווח א' על המעשים החמורים, בין היתר למבקר המדינה, נקרא לשימוע לפני פיטורים. מבקר המדינה אמנם עצר את המהלך, אבל לקח לו שנה וחצי להכיר בא' כחושף שחיתות ולהעניק לו צו הגנה שאמור היה להבטיח שתימצא לו עבודה אחרת בשירות המדינה. זה לא קרה מעולם ולפני כמה שבועות פוטר א' סופית, אחרי 3.5 שנים בהן היה בחופשה ללא תשלום.

מבקש מקלט בדרום (צילום: דורית יורדן דותן)
אילוסטרציה | צילום: דורית יורדן דותן

"גם בנושא הזה וגם בכלל בהגנה על חושפי שחיתויות, המבקר הנוכחי לוקה", אומר דוקטור מאיר גלבוע, לשעבר יועץ המבקר לענייני שחיתות. "הוא לא מגן על חושפי השחיתות, הוא למעשה גורם לכך שיפוטרו וימצאו עצמם בחוץ, בעוד שהמושחתים עצמם ממשיכים לכהן בתפקידים בכירים, ולמעשה הוא מגן עליהם".

א' הגיע לבסוף למסקנה עצובה. "היום אני אומר לכל אחד שיושב בכל משרד ממשלתי, שאם הוא רואה ושומע ויודע - אל תדווח", הוא אומר. "אל תפנה למבקר המדינה. פנית - פוטרת".

מרשות ההגירה והאוכלוסין נמסר בתגובה: "מעולם לא ניתנה הנחיה של אף מנהל באף דרג להכות, להרעיב או למנוע עשיית צרכים מנתינים זרים. המחשבה על כך מעוררת זעזוע בפני עצמה. תלונותיו של א' נבדקו שוב ושוב, הן על ידי מבקר המדינה והן על ידי מבקרת הפנים של רשות האוכלוסין וברובן הגדול נמצא כי אין בהן ממש. טענות בודדות שדרשו טיפול אכן טופלו לפני זמן רב ומי שהיה מעורב בכך כבר אינו עובד המשרד. לגבי העובדת הזרה של אהוד ברק, גברת וירג'יניה נברו לא נעצרה, אלא עוכבה וכאשר הציגה את מסמכיה שוחררה בתנאים".
 
ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "המבקר רואה חשיבות עליונה בהגנה על חושפי שחיתות. כל תלונה של חושף שחיתות מחייבת בחינה של מסמכים רבים ועל כן הטיפול בה לוקח זמן. השאיפה היא להשאיר את העובד במקום עבודתו. אולם נוכח סירובו המוחלט של א' לשיבוץ בתפקיד אחר ברשות האכיפה או במשרד הפנים הדבר לא קרה. המבקר קבע לא' את הפיצוי המרבי לחושף שחיתות - 36 חודשי שכר".