"מרכז הפיקוד החדש יציל חיים"
"מרכז הפיקוד החדש יציל חיים" | צילום:

כל דיווח ראשוני על אסון או פיגוע בעולם מוביל אותנו הישראלים, לבדוק מיד האם ישנם ישראלים שנפגעו באירוע, מעין תחושת ערבות לאומית. גורמים רבים בישראל דרוכים כל העת למקרה שבו ידרשו להזניק משלחות חילוץ והצלה למוקדי האסון במרחק של אלפי קילומטרים מישראל.

לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק

שנה בדיוק מאז רעידת האדמה בנפאל שגבתה את חייהם של אלפים, רבים שהיו מעורבים בניסיונות החילוץ של הישראלים שנפגעו באסון חשו כי חוסר תיאום בין חברות הביטוח, משרד החוץ והמקומיים גרמו לעיכובים במשימת החילוץ. כעת, יוזמה חדשה של איש עסקים ישראלי מנסה לעשות סדר בבלגן.

ארגון חדש שהוקם, "מרכז פיקוד וחילוץ עולמי", מנסה לסגור את כל הקצוות עבור מטיילים שנקלעים לאירועים קשים. מרכז הפיקוד והחילוץ מציע למטיילים להירשם מראש ולשלוח את המסמכים החשובים כדי לרכז את המידע שברגע האמת יהיה זמין לכל הגורמים בשטח.

המטרה הראשונית היא להכין מאגר מידע זמין בטרם האירוע ולהוות גורם שגם מעדכן את המשפחות הדואגות בבית. בשלב מתקדם יותר, המרכז יאפשר גם השכרת טלפונים לווייניים במחיר מסובסד ויהיה ערוך לשליחת צוות שיהווה חמ"ל פיקוד קדמי למשימות חילוץ.

"אוספים פרטים על כל מטייל". דוד עזריאל
"אוספים פרטים על כל מטייל". דוד עזריאל | צילום:

מאחורי הפרויקט עומד דוד עזריאל, בן 64. "הייתי רוצה שיקראו לי ה'אבא של המטיילים'", הוא אומר לחדשות 2 Online בשיחת טלפון מביתו בלרנקה שבקפריסין, מקום מושבו בשנתיים האחרונות, שם גם רשום הארגון כעמותה ללא מטרות רווח. "בעשור האחרון עשיתי כל שביכולתי כדי לסייע ולהתנדב למען חיילים, ואחרי הכשלים שראיתי בטיפול ברעידת האדמה בנפאל הבנתי שכעת המטיילים זקוקים לי".

"יכול להציל חיים"

שנה חלפה מאז רעידת האדמה בנפאל שבעקבותיה עשרות מטיילים ישראלים נותרו מנותקי קשר עם בני משפחותיהם שלא ידעו מה עלה בגורלם. לדברי עזריאל, אם התיאום בין כל הגורמים שהיו מעורבים בחילוץ ובסיוע (משרד החוץ, חברות הביטוח, יחידות החילוץ והגורמים המקומיים) היה הדוק יותר, המשימה הייתה מושלמת מהר יותר. "הקמתי את הארגון כדי לשפר את התיאום הזה", הוא אומר. "נוצר מצב מגוחך שחלק מהמתנדבים החזיקו בהרבה יותר מידע מהגופים הרשמיים".

"אין לי שום ספק שהארגון שהוקם יכול להציל חיים", אומר פטריק אסרף, שבנו אור ז"ל נהרג ברעידה האדמה בנפאל. "בזמן החיפושים דוד והמתנדבים הנוספים שהיו עמו בקשר עזרו לנו מאוד ברמה הפרקטית באיתור ובחילוץ עצמו. אם הארגון שהם מקימים עכשיו היה קיים לפני האסון, אין לי ספק שהיינו מגיעים לאור מוקדם יותר. אני לא יודע אם זה יכול היה להציל את חייו אבל זה היה בהחלט מכובד יותר להביאו מהר יותר לארץ".

אסרף ז"ל נמצא לאחר 9 ימים ארוכים של חיפושים. אביו, פטריק, טס לנפאל מיד עם קבלת הידיעה לפיה בנו נעדר. "כשהגענו למקום הבנו שליחידות החילוץ ההתנדבותיות, לחברות הביטוח ולמעשה לכל הגורמים בשטח לא היה שמץ של מושג איפה הילדים נמצאים, מאיפה הגיעו ולאן הלכו", סיפר. "הם מגיעים לשטח ומתחילים לחפש כמו כולם".

נהרג בנפאל. אור אסרף ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
נהרג בנפאל. אור אסרף ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה



את חוסר התיאום עליו מדבר עזריאל, לדבריו, הוא ראה כשהגיע לנפאל. "כשהיינו בשטח ראינו שהכוחות לא עובדים ביניהם בצורה אופטימלית, שיש מידור בין היחידות השונות, היו שם כוחות פוליטיים", הוא מסביר. "כמובן שהיו גם בעיות בירוקרטיות של ארגונים שיותר מובנים לי, אבל נדמה היה שהיו שם לעתים אינטרסים נוספים מעבר לחילוץ המטיילים". כעת מקווה אסרף שהארגון החדש שהוקם יקבל תקציבים ואת התמיכה הדרושה לו כדי למנוע עיכובים כאלו באירוע הבא.

"חוסר תיאום מוביל לכאוס"

שחר זכאי טייל בטרק הלנטנג כשרעדה האדמה. הוא ו-12 ישראלים נוספים היו תקועים במשך חמישה ימים עד הגעת כוחות החילוץ. שנה חלפה והוא נזכר בימים הקשים עד להגעת הכוחות. "בהתחלה ניסו ליצור רושם שהמשלחות בדרך אלינו והן קרובות, אבל מהר מאוד הבנו שןם לא כל כך היו בדרך וייקח להם עוד זמן", הוא משחזר. "אמרו לנו שזה בגלל תנאים של מזג האוויר ואין אפשרות להרים מסוקים לאוויר, אבל אצלנו היה מזג אוויר סביר וראינו מסוקים אחרים כך שמישהו משקר או שאין לו את המידע הנכון".

זכאי מסכים שהכנה מראש למקרים כאלה יכולה לסייע ברגע האמת. הוא עצמו יצא לטרק עם טלפון לווייני שסייע לו לשמור על קשר עם משפחתו גם ברגעים הקשים ביותר. "אני יודע שחלק מהבעיות נבעו גם מהרשויות הנפאליות, אבל אם יהיה גורם שירכז כמה שיותר מידע מראש זה יכול לעזור, בעיקר במוקדים האלה שיודעים שבהם מטיילים המוני ישראלים", הוא אומר.

עומר זכאי, אחיו של שחר, זוכר את המתיחות בצד השני של העולם, כאן בארץ, ומספר על הימים הדרמטיים שקדמו לחילוץ. "כמה חברות ביטוח מעורבות בסיפור ומשרד החוץ עסק בזה במקביל לשגרירות", סיפר. "משלחות הסיוע של צה"ל באזור וגם ישראלים עצמאיים עזרו בשטח - הרבה גורמים הגיעו כדי לעזור אבל ניתן היה להרגיש בבעיות קשות של תיאום וללא ספק זה גרם להאטה בטיפול, לא מכוונות שליליות אלא מכאוס. במשך כמה ימים ניסינו להבין מי נגד מי. לפעמים היה מצב אבסורדי שאנחנו היינו אלו שמתאמים בין כל הגופים".

ותיקיות עם פרטים על המטיילים

עזריאל מקווה שהארגון שהקים יסייע לחבר את כל הקצוות הלא-סגורים שמותירים הארגונים הרשמיים. מסיבה זו הוא יצר קשר בחודשים האחרונים עם מקומיים ב-30 מדינות בעולם, אלו הפופולריות ביותר בקרב המטיילים הישראלים. כמו כן תיאם עם גורמים נוספים שיכולים לסייע בעת הצורך כדוגמת בתי חב"ד שמהווים נקודת מפגש של ישראלים רבים ומחזיקים מידע עצום אודות המטיילים.

"אנו מכינים תיקייה לכל מטייל, עם פרטיו ומסלולו", מסביר עזריאל מה נדרש ממטייל שמעוניין להירשם אצלו. "מעבירים לנו את הפרטים שלהם ושל קרובי משפחותיהם, צילומי מסמכים מזהים, כרטיסי טיסה, ויזות וכרטיסי חיסונים. אני מבקש מהמטייל לשלוח הודעה בוואטסאפ ברגע שהוא עובר גבול במטרה שנדע מי נמצא איפה". השירות הזה כבר מוצע באתר שפתח, www.globalrescue.info בעבור מחיר של בין 18-60 אירו, תלוי במספר חודשי הטיול.

מעבר לחמ"ל הפיקוד המרכזי שממוקם בלרנקה, ברגע שאירוע גדול מתרחש מתכוון עזריאל לשלוח צוות למוקד האסון כדי שיהווה כוח קדמי לריכוז המידע והעברתו למשפחות. לשם כך חבר לעזריאל דרור שבתאי, צעיר שטייל בנפאל בעת רעידת האדמה, וכמו רבים אחרים החליט להסיט את מסלול טיולו כדי לסייע למטיילים הלכודים. מאז שבתאי דולה מידע מהשטח ועזריאל מרכז אותו ומסדר אותו בביתו.

"ברגע שידעו שאני שם, התחילו להגיע אליי שמות של מטיילים שלא יצרו קשר וטלפונים של משפחות שמחפשות את יקיריהן והתחלנו להעביר את הרשימות למשרד החוץ", מספר שבתאי. "מכיוון שאנחנו לא ארגון ממשלתי או חברת ביטוח יש לנו יתרון מרכזי - אנחנו יכולים לפנות ביתר קלות לאנשי עסקים ואנשי צבא מקומיים שיכולים לסייע רבות. ככה זה עבד בפעם הקודמת".



שבתאי מספר על פניות מאנשים שרוצים לעזור בעת אסון, אבל הגורמים הרשמיים הישראליים לא תמיד יודעים איך להתמודד איתן, לטענתו. "אני חושב שהיו בנפאל יותר מדי גורמים שנרדמו בשמירה ולא עשו את עבודתם כמו שצריך", הוא אומר. "גם אני בתור מטייל עברתי שם טראומה לא פשוטה. התאכזבתי קשות ממה שראיתי שם. ברגע שדוד בא עם הרעיון של הארגון, היה לי ברור שזה יכול להיות הפתרון".

עזריאל, בעברו יבואן של אביזרים לרהיטים, מקווה שהיוזמה שלו תתפוס תאוצה. הוא רשם את העמותה בקפריסין כי סבר שכך יהיה לו קל יותר לקבל תקציבים מהאיחוד האירופי ומגורמים אחרים שירצו לתרום. הוא עובד שעות מביתו שבלרנקה כדי ליצור קשרים נוספים שיקדמו את מפעלו האישי, שבחלומו הופך בעתיד למפעל לאומי לסיוע לישראלים שנקלעו למצוקה בחו"ל.

לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv

לעמוד הפייסבוק של עזרי עמרם