בתאונה הקשה בשומרון שאירעה בלילה שבין שלישי לרביעי נפצעו רוב בני משפחת ליפניק, ושניים מהם - אורי בת ה-13 ורואי בן ה-8 - נהרגו. היום (חמישי), לראשונה מאז התאונה, אביהם אוהד מספר על רגעי התאונה וסופד להם: "הם היו שמחים, חמודים, מיוחדים".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"בגוף אני מרגיש בסדר, יש לי חור בלב", אמר האב בריאיון בבית החולים, פחות מיממה לאחר הלוויית שניים מילדיו. על נסיבות התאונה סיפר: "חזרנו הביתה מהופעה, נסענו בכביש, שלוש דקות מהבית, התאונה תפסה אותנו שלוש דקות מהבית".
"בקטע הספציפי הזה אין כל כך תאורה ויש שם כמה בורות די עמוקים על הכביש מהגשם האחרון, צריך לנסוע שם לאט", הסביר. "יש כבישים שאנשים מפחדים לנסוע בהם בחושך. אני גר בשבי שומרון מגיל שנתיים, ככה אני רגיל - חשוך, תמיד אחרי הגשם יש בורות, אין כל כך ניקוז, צריך לנסוע שם לאט, לפעמים יש עקיפות מסוכנות שלוקחים".
"פתאום אני רואה מולי איזה רכב שעושה 'צלחות' על הכביש במהירות ומיד אחר כך בום. הרכב פשוט עף אלינו במהירות מטורפת, לא זוכר אם הצלחתי לבלום או לא, ראיתי אותו בחושך מתקרב ובום. לקח זמן עד שפקחתי עיניים, לא יודע אם זה כמה שניות". כשהתעורר החל לעכל את התאונה הקשה: "בשניות הראשונות לא כל כך הצלחתי לנשום, אחר כך פתחתי את הדלת והתקשרתי לבקש עזרה ואז התחלתי לפתוח את הדלתות של הילדים".
הבן הגדול אחיה הצליח לצאת לבדו וגם הבן התינוק אלקנה יצא עם פגיעות קלות בלבד: האב ניסה לסייע לילדיו יחד עם עוברים ושבים שנחלצו לעזור. "אני עם שתי רגליים שבורות מצליח ללכת איכשהו ומהדלתות להוציא את מי שאפשר. אשתי שירלי הייתה לכודה מקדימה, לא ניתן היה לפתוח את הדלת".
"ראיתי שיש לי שני ילדים מחוסרי הכרה", הוסיף האב אוהד. "את רואי הוציאו החבר'ה של אחד התאג"דים ועשו לו החייאה. הסתכלתי על אורי וממה שהצלחתי לראות לא ראיתי דופק ונשימה, ואז כבר הגיעו החבר'ה ולקחו אותנו לבית החולים".
על ההלווייה קורעת הלב שאירעה אמש סיפר: "צריך להיפרד מהם. כועס? על מי? לא, אין על מי לכעוס. זה שני ילדים ששמים אותם בתוך האדמה ומכסים, כל החום שאני יכול לתת להם זה להגיד להם שלום".
אוהד ליפניק סיפר הבוקר לבנו אחיה בן ה-13, שאמור היה לחגוג בעוד פחות מחודש את בר המצווה, על התאונה הקשה: "הילד עם צינור בפה, מטושטש, לא יכול לדבר והוא שואל מה קרה וצריך להסביר לו שעשינו תאונה. הוא התחיל לספור לי את כולם וגילה שחסרים לו... הוא לא יכול לבכות אפילו, הוא החזיק לי את היד".