מדוע הרי הזבל ברחבי ירושלים לא פונו? שלושה ימים לאחר שעובדי התברואה בעיר הודיעו על הפסקת העיצומים, גם היום (רביעי) התושבים עדיין נאלצים להתמודד עם כמויות בלתי נתפסות של אשפה שנערמה ברחובות בעיר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ביום ראשון דווח כי עובדי התברואה ועיריית ירושלים הגיעו להבנות, זאת לאחר שביתה שארכה כשלושה ימים. השביתה הוכרזה במחאה על כוונת העירייה לפטר 170 עובדי קבלן שהועסקו בעירייה בתחום הניקיון, ואילו ראש העיר ניר ברקת טען שהדבר נובע בשל אי העברת תקציבים נוספים מהאוצר.
בפרק הזמן שבו שבתו עובדי מערך התברואה בעיר האשפה הצטברה סמוך לפחים, מה שגרם להיווצרותם של "הרי זבל" במקומות מרכזיים. אולם כעת, למרות שחלפו שלושה ימים מאז ההכרזה על החזרה לעבודה, תושבי העיר העלו לרשת החברתית תמונות בהן תועדו כמויות אשפה אדירות - עד כדי חסימת המדרכות להולכי הרגל.
"לא מעניין אותי שהמדינה לא מעבירה כספים", כתב אחד התושבים בעמוד הפייסבוק של עיריית ירושלים, כשהוא מצרף את תמונת האשפה. "לא מעניין אותי המאבק המתוקשר של ראש העיר עם שר האוצר על הגב שלנו, התושבים הספורים שעדיין חיים בעיר הזו ולא נמלטו על נפשם".
תושב אחר, מתח ביקורת על העירייה - בעיקר לנוכח העובדה שבימים האחרונים יצאה בקמפיין בכלי התקשורת עם הסיסמה "ירושלים נקייה". "העיקר יצאתם בפרסום שמנקים את ירושלים", כתב. "את הכסף ששרפתם על הפרסום המיותר הזה הייתם נותנים לעובדים שלכם".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "לצערנו, עקב שינויי רגולציה שערך המשרד להגנת הסביבה, התווספו למפעל האשפה והמחזור העירוני עלויות של 20 מיליון שקלים בשנה לפינוי האשפה בירושלים. למרות זאת המשרד להגנת הסביבה אינו משפה את העירייה על כך ומשלא שולם הסכום ע"י המדינה, החליט בעל המפעל להאיט את קצב הטיפול באשפה ואף סגר את שעריו".
בנוסף נאמר כי "העירייה אינה מוכנה בשום אופן להעלות את הארנונה ותאבק כדי שהמדינה תישא בעלויות להן היא אחראית ולא ששוב תושבי ירושלים הם אלה שישלמו את המחיר. העירייה פועלת בנושא אל מול משרד האוצר ועושה מאמצים עילאיים לפתרון מהיר של הנושא ולהחזרת הניקיון לירושלים כפי שראוי שיהיה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי לא יזם שום שינוי רגולטורי בפעילות המתקן למיון פסולת בירושלים כי הוא ואינו צד בסכסוך העיסקי בין העירייה לחברת גרין נט המפעילה את המתקן: "המשרד להגנת הסביבה תמך ב- 17.6 מיליון ש"ח בסיוע להקמת המתקן, שהינו מהמתקדמים ביותר לטיפול בפסולת והמחיר אותו משלמת עיריית ירושלים לחברה עבור הטיפול בפסולת נמוך באופן משמעותי מהמחיר המשולם ע"י מרבית הרשויות במדינת ישראל. עיריית ירושלים מפרה את חוק האריזות ולו היתה פועלת ע"פ הוראות החוק היו נחסכות לה עלויות טיפול בפסולת בסך מיליוני שקלים".