מרב חכם עברה שנתיים מחייה בלי לאכול. אתם יכולים לתאר לעצמכם מצב כזה? לבשל לילדים ארוחת ערב - מדי ערב - בלי להגניב אפילו טעימה קטנה. כל פירור שהיה נכנס לפיה יכול היה לגרום לה לסכנת חיים. הסיבה: בעיית בריאות נדירה שממנה סבלה אילצה אותה לקבל הזנה דרך הווריד. צוות חדשות 2 תיעד אותה במשך שנה כשהיא הולכת ונחלשת, דועכת פיזית ונפשית. במהלך השנה הזו, קיבלה מרב חבל הצלה: ניתוח חדשני ומסוכן מאוד, שלא בוצע בישראל מעולם שבסופו - אם הכל ילך חלק - היא תוכל לאכול כמו כולנו.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בלי עמוד האינפוזיה היא לא הייתה יכולה לחיות. גידול שגרם לה לחסימה במעיים - שבלעדיהם אי אפשר לעבד את המזון - הביא לכריתתם. לכן, אסור היה לה לאכול מאותו רגע. עד לא מזמן היא הייתה אדם רגיל שנלחם בבעיות השמנה, אבל מאז כריתת המעיים ומאז שלא אכלה, היא ירדה 23 קילוגרם. היא הייתה חלשה עד כדי כך שלא הצליחה אפילו לחפוף לבדה את הראש.
היא הייתה חלשה מכדי לעבוד, לא הצליחה לישון כמו שצריך בגלל הצינוריות שמחוברות לעמוד ורוב היום הייתה בבית עם חיות המחמד שלה. הסיכוי היחיד של מירב לחיים נורמליים הוא השתלת מעיים. מעולם לא נעשה ניתוח כזה בישראל. מדובר בניתוח מסוכן הרבה יותר מהשתלת כבד למשל ולמעשה מדובר בסכנת חיים גבוהה למושתל.
"רוצה רק בריאות. זה כל מה שאני מבקשת"
גם אחרי חצי שנה של המתנה, לא נמצא תורם מתאים למרב חכם. "צריך להיות גם תורם צעיר בגיל, וגם קטן בגודל. אחרת זה לא נכנס", הסביר ד"ר נשר. הוא עבר במשך שנתיים השתלמות בהשתלות מעיים במיאמי, קיבל הצעות במשכורות עתק בארצות הברית, אבל בחר לחזור לבית החולים בילינסון בפתח תקווה - כדי לבצע כאן את השתלת המעיים הראשונה בישראל.
לאחר חודשים ארוכים, קיבל ד"ר נשר הודעה על תאונת דרכים קטלנית בראשון לציון שבה נהרגה ילדה בת 11. שנתיים של המתנה הגיעו לסיומן. חכם הובהלה מיד לבית החולים להכנה לניתוח שנקבע כבר לבוקר שלמחרת: 1 בינואר 2014.
הניתוח הסתיים בהצלחה - וחכם החלה במסלול ארוך של חזרה לחיים. חמישה שבועות לאחר הניתוח היא הייתה בטיפול נמרץ. עברה עוד שני ניתוחים בגלל זיהומים, עדיין נאסר עליה לאכול אוכל מוצק, והיא נדרשה לחזק את הגוף אחרי זמן כל כך ארוך במיטה. גם את זה היא עשתה במאמץ גדול ובהצלחה רבה.
"היא פנתרה", אמר עליה ד"ר נשר. "ההתקדמות שלה מדהימה כי מדובר בניתוח ענק. היא הייתה במצב תזונתי מאוד ירוד לפני כן. אני חסר מילים. עכשיו רק צריך לראות אותה אוכלת, ואנחנו כמעט שם".
לאחר שלושה חודשים מאז הניתוח שוחררה מירב לביתה. היא עדיין מתקשה ללכת, אבל המצב משתפר. התחילה לאכול לבן, אחר כך גבינות, ועכשיו - היא אוכלת בשר, לראשונה מזה שנתיים. "וואי, המבורגר", היא אמרה לעצמה בעונג רגע לפני הביס הראשון. "זה היה החלום שלי, לאכול בשר. שנתיים זה רציני, זה לא צחוק. ישתבח שמו".
את התיעוד שלה נוגסת בהמבורגר היא שלחה מיד במסרון לד"ר נשר. "קיבלתי את התמונה שלה עם ההמבורגר בחוץ לארץ", הוא סיפר. "זה היה מרגש. אבל לא הלכתי להרים כוסית לכבוד ההצלחה של ההשתלה הראשונה בארץ. זה נגד עין הרע, לא עושים את זה".
"אנשים מתבכיינים על העבודה: 'אני עייף', 'לא ישנתי מספיק', ואני אומרת תמיד: 'עזוב, תעמוד על הרגליים בריא - ותגיד תודה", סיכמה חכם. "רק בריאות אני רוצה. לא רוצה כלום. זה כל מה שאני מבקשת".
בהכנת הכתבה השתתפו יעל אוסטרייכר ושירה הופמן