דום לב: כך ניתן להציל חיים (צילום: רויטרס)
הוצאות נמוכות בישראל. אילוסטרציה | צילום: רויטרס

ההוצאה על בריאות בישראל היא בין הנמוכות בקרב מדינות ה-OECD - כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל. לפי הממצאים, ישראל מדורגת במקום החמישי, עם הוצאה על בריאות של 7.7% מהתוצר הלאומי הגולמי, אחרי מדינות כמו מקסיקו, אסטוניה ופולין.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

כשבוחנים את ההוצאה הציבורית לבריאות, זו הממומנת בישראל באמצעות תקציב הממשלה ודמי ביטוח הבריאות, ישראל יורדת מקום אחד נוסף וממוקמת במקום ה-4 בלבד, כלומר המדינה משקיעה רק 4.7% מהתוצר הלאומי הגולמי.

אם משווים את הנתונים למדינות כמו צרפת וגרמניה, נראה שהן משקיעות כ-9% מהתוצר הלאומי הגולמי בבריאות. ארה"ב עומדת בראש הרשימה, עם כ-17%, ואחריה נמצאות הולנד, צרפת, קנדה ויוון. בתחתית הרשימה נמצאת מקסיקו, שמשקיעה רק כ-6.4% מהתוצר הלאומי הגולמי שלה בבריאות.

מה יהיה פה ב-2039?

במחקר גם מצוין כי משקלה של ההוצאה הפרטית במימון ההוצאות לבריאות בישראל מגיע לכ-40%, שיעור גבוה מהממוצע ממדינות ה-OECD, שעומד על 28% בלבד.

ולמה ההוצאה נמוכה כל כך בישראל? לפי הממצאים, הגיל הצעיר של האוכלוסייה הישראלית וההוצאות הנמוכות על זקנים הם המשתנים אשר תורמים באופן המשמעותי ביותר להקטנת סך הוצאות הבריאות בישראל.

לפי המחקר, עד שנת 2039 צפויה ההוצאה הציבורית לבריאות לגדול בכ-0.7 אחוז. בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם בישראל העלייה בהוצאה לבריאות מוסברת לא בהזדקנות האוכלוסייה, אלא בגורמים כמו עלייה ברמת החיים, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות וגם עלייה במחיר שירותי הבריאות.