מבקר המדינה יוסף שפירא חושף בדוח השנתי שלו שורה של ליקויים בטיפול בבעלי החיים במשקים בישראל - שרידי תרופות נמצאו בביצים, תנאי חיים קשים מאוד לבעלי החיים והיעדר פיקוח בחלק מהרשויות המקומיות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הביקורת התבצעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובכ-20 רשויות מקומיות. על פי חוק, אסור למכור בשר ביישוב מסויים אם בכניסה ליישוב הוא לא עבר בדיקת משנה על ידי וטרינר כדי לוודא שלא מדובר במזון מקולקל. למרות זאת, מהבדיקה עלה כי בכ-25% מהרשויות ביצע את הבדיקה אדם שאינו וטרינר, או שלא בוצעה בדיקה כלל.
ברשויות המקומיות בנתניה, עפולה, קצרין ורמת הגולן מפקחים הווטרינרים על הבשר בבתי העסק הגדולים, אך לא במסעדות או באולמות אירועים. בטירה ואום אל פאחם נמצא כי משווק בשר שנשחט באופן פיראטי. בשלושה יישובים - דבורייה, ג'לג'וליה וחורפיש אין וטרינר כלל.
המבקר ציין כי התרופות קלופידול ויונופורים, המטפלות בטפילים חד תאיים במערכת העיכול, נאסרו בשימוש על תרנגולות המטילות ביצים למאכל. למרות זאת, בשנת 2012 נמצאו שרידי התרופות הללו בביצים - ב-18% מהן נמצאו שרידי קלופידול וב-22% נמצאו שרידי יונופורים. רק בשנת 2013 מצא משרד החקלאות כי הגורם לזיהום הוא המזון שניתן לתרנגולות.
כמו כן, נמצאו בביצים גם רמות חריגות של דיאוקסינים, תוצרים רעילים של תהליכים תעשייתיים. בדוח צויין כי חשיפה קצרה לרמה גבוהה של רעלנים אלה עלולה לגרום לפגיעות בעור, לשינוי בתפקוד הכבד וגם לסרטן. המדינה לא ערכה בדיקות מקיפות לאיתור החומרים האלה בביצים, ובבדיקה המצומצמת שנערכה בסוף 2012 בכמה לולים - התגלו רמות חריגות של חומרים אלה.
"לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרדי הממשלה העוסקים בנושא להרחיב את פעולות הניטור עוד בשנים קודמות, ועליהם להתמיד בצעדים שהחלו בהם בשנת 2013", כתב שפירא. "צריכתם של חומרים אלה במשך זמן רב מסכן את הבריאות, בייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים".
מכלאות החזירים: סירוס ועקירת ניבים ללא אלחוש
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה לדוח המבקר כי "על מנת שהאגף לפיקוח על מזון לבעלי חיים שהחל לפעול רק ביוני 2013 יוכל לעמוד ביעדים ובתכניות עבודה, דרושים לו בין היתר הקמת מעבדת מספוא, הכרה והדרכה של מפקחים ובניית תשתית משפטית לקידום חוק המספוא".
כמו כן, חשף המבקר ליקויים קשים בתנאי מחייתם של בעלי החיים במכלאות בישראל, שלא תוקנו כבר שנים. בגופם של חזירים, למשל, בוצעו קטימת זנבות ועקירת ניבים ללא אלחוש, חזירונים סורסו ללא אלחוש כדי לשפר את טעם הבשר, וחזירות הרות הוחזקו בתאים מבודדים וצרים שלא אפשרו להן לזוז. המבקר ציין כי גם תרנגולות בישראל זוכות לשטחי מחייה זעומים, וכל זאת בניגוד למקובל בחוות במדינות המערב.
"הממצאים שעלו בדוח זה מלמדים על ליקויים בכמה תחומים: המזון שניתן לחיות המשק אינו מבוקר דיו וכולל חומרים בלתי רצויים והמשחטות המשווקות בשר לשוק המקומי בלבד הן ברמה מקצועית נמוכה", סיכם שפירא. "כמו כן, בכמה יישובים נמצא כי הפיקוח על חלק מבתי העסק נעשה בתדירות נמוכה או לא נעשה כלל. בשל הליקויים יש חשש שמזון לא ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך לצרכן לא יאותר ויושמד אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור".
ארגוני זכויות בע"ח: "להפסיק את ההתעללות"
בעמותות "אנונימוס" לזכויות בעלי חיים ו"תנו לחיות לחיות" מסרו בתגובה כי "אחרי 20 שנה שבהן משרד החקלאות עשה הכל כדי למנוע את יישום חוק צער בעלי חיים, הגיע הזמן להוציא מידיו את האחריות לחוק אם שואפים שהוא ייאכף. נכון אמנם שאין ולא יכולה להיות תעשייה מסחרית שבה בעלי חיים יזכו לתנאים ראויים או אפילו לחיים ללא סבל; אבל אין בכך שום הצדקה להמשיך להתיר ולעודד ולסבסד שיטות שגורמות התעללות קשה ומיותרת שעשרות מדינות בעולם כבר אסרו, והוכיחו שהן מיותרות".