לפני יותר מחודשיים החליטו במשרד הבריאות כי נערות בכיתה ח' יוכלו לקבל את החיסון נגד נגיף הפפילומה, העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. היום פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מחקרים חדשים מעלים חשש לתופעות לוואי קשות, ולכן צפוי משרד הבריאות לדון במהלך ולשקול אותו בשנית. בעקבות הפרסום, פנינו אל פרופ' דניאל ורדי, ראש חטיבת הרפואה של "לאומית שירותי בריאות", על מנת להבין במה מדובר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מהו הווירוס?
מדובר בנגיף שנקרא HPV - Human Papiloma Virus, וירוס הפפילומה האנושי. לנגיף הזה יש בערך מאה תתי סוגים, שכל אחד מהם קיבל מספר משלו. לנגיף הזה יש תכונה מיוחדת - הוא יודע להתרבות רק בשכבות העור החיצונית. הוא לא חודר לתוך הגוף. הנגיף הזה למעשה מתחבא ממערכת החיסון בשכבות העור החיצוניות, ויכול לגרום ליבלות נגיפיות על העור. היבלות הללו נשארות על העור הרבה זמן, בגלל שהן רחוקות ממערכת החיסון. לפעמים זה יכול לדגור בגוף במשך תקופה ארוכה.
איך מופץ הנגיף?
זו מחלה שעוברת במגע בין העור, ובין השאר גם יכולה לעבור במגע מיני. המחלה, כשהיא יוצרת יבלות באברי המין, מכונה קונדילומה - מחלה מאוד לא נעימה. חלק מזני ה-HPV יכולים להפוך את אזור ההדבקה מיבלת לסרטן, כאשר הם מדביקים את אזור אברי המין. חשוב גם להדגיש שכשגבר נדבק הוא מגיע לטיפול די מהר, כי הוא רואה יבלות. אם אישה נדבקת, היא לא תמיד יודעת שהיא נדבקה, כי ההדבקה היא באזורים פנימיים יותר באבר המין הנשי או בצוואר הרחם.
איך ולמה מתחסנים נגד הנגיף? מה התועלת בחיסון גורף?
מכיוון שהיבלת יכולה להופך לסרטן, יש הגיון בחיסון נגד המחלה. היו מספר חברות שרצו לחסן נגד הסוגים העיקריים של ה-HPV - סוגים 16 ו-18 - שיוצרים סרטן. יש סיבות רבות לסרטן, אבל אחד מהגורמים הוא זיהום נגיפי. מסתבר שבערך כמחצית המקרים של סרטן צוואר הרחם קשורים לזיהום ב-HPV. זה נתון גבוה מאוד. השכיחות נעה באוכלוסיות שונות, אבל זה מאוד משמעותי. אם אתה יכול לחסן נגד וירוס שבאחוז גבוה מאוד יהווה גורם לסרטן צוואר הרחם, אתה יכול להציל הרבה נשים מסרטן נוראי. אני, למשל, חיסנתי את בתי.
מדובר בחיסון משולש, שמצריך רכישה של שלוש מנות. עד עכשיו הורים נאלצו לשלם מאות עד אלפי שקלים עבור חיסון בנותיהם, ועכשיו זה נעשה דרך בתי הספר. החיסון בבתי הספר נועד להגביר את מספר המתחסנות, ולספק הגנה רחבה ככל האפשר. בגלל שקבוצת הגיל המתאימה מגיעה לבית הספר, זה הליך נוח ולא מסובך. לאחר הזריקה הראשונה, מחכים מספר חודשים עד הזריקות הנוספות, שנועדו לגרום לתגובה חיסונית.
מדוע לא מחסנים גם את הבנים, שהם נשאים של הנגיף?
שאלה מצוינת - התשובה לזה היא לא לגמרי רפואית. אם תחסן גבר, הוא לא יידבק ולא ידביק. בחיסון מנסים להגיע לאפקט העדר - אם חיסנת מספיק אנשים, הצלת את השאר. כמו שקרה עם אבעבועות שחורות, וכמו שמנסים לעשות עכשיו עם פוליו. תאורטית היה יכול להיות נחמד לחסן את כל האוכלוסייה, אך יש שיקולים כלכליים. החיסון עולה כסף, ולכן מנסים לחסן את קבוצת הסיכון הגדולה ביותר - נשים צעירות בגיל הפוריות. משרד הבריאות מנסה להגן על הבריאות של כמה שיותר נשים, ולכן מחסנים באופן רחב.
מהן הסכנות בחיסון?
אין בעולם טיפול חסר תופעות לוואי. נכון להיום ידוע שהחיסון הוא אפקטיבי, ועם פרופיל תופעות לוואי סביר. יצא עכשיו מאמר שמפרט מספר סיבוכים, וצריך לבדוק את הדברים. משרד הבריאות לא ישנה את עמדתו בגלל מאמר אחד, אלא יאסוף את העדויות. כשיש התרעה מסוימת על בעיה בתרופה, משרד הבריאות בודק האם מדובר בתופעה חריגה, ואם יהיו מספיק עדויות הם יחליטו אם לשנות מדיניות.
על סמך מחקרים רבים שנערכו לפני שהחיסון יצא לשוק, לא נמצאה בעיה חריגה.כשתרופה יוצא לשוק, זה אחרי מספר שנים של בדיקות על מאות או אלפי אנשים. אם יש תופעת לוואי שכיחה בקרב מיליוני המשתמשים בתרופה, ייתכן שלא יעלו עליה בשלב ניסוי אלא לאחר שהתרופה יצאה לשוק. החברה שמוציאה את הפרופה לא עושה "שגר ושכח" - היא חייבת לעקוב אחרי דיווחים על תופעות לוואי, גם אחרי שיצאה לשוק. קורה לעיתים שיש תרופות שמוכנסות לסל ואז מוצאות ממנו, אם התוצאות מסוכנות.