בית החולים ברזילי הוא אשקלוני ותיק שכבר התרגל לזה ש"לא סופרים" אותו. בית חולים קטן בפריפריה. והנה, בגיל 53 הוא במרכז העניינים בעל כורחו. פצוע מרקטה, אמבולנסים עם חיילים, מסוקים נוחתים, שידורים ישירים כל היום ואפילו שרה נתניהו הייתה פה. כאילו מזריקים כל הזמן סמי מרץ לבית החולים האחרון בעולם המערבי שהאחיות שלו מסתובבות עם כובע קרטון.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
את האזעקות והאמבולנסים שומע גם הצעיר מעזה שנותח בברזילי עוד לפני המלחמה, בגלל כדור שחטף. לא מחיילים, אלא מעבריינים. אביו איתו בבית החולים, מהיום הראשון. "בית החולים כאן הוא הכי טוב", אמר האב, סוהייל חג' תושב עזה לחדשות 2. "כל אחד יותר טוב מהשני, מתייחסים אלינו יפה מאוד".
מנהל בית החולים, ד"ר חזי לוי, היה בעברו קצין הרפואה הראשי של צה"ל. ניסינו לבדוק אם כקצין רפואה הוא היה מעדיף שלא לפנות חיילים לברזילי, אלא לבתי חולים גדולים יותר. "כשיש פצועים מורכבים מאוד, יחד עם פציעות נוירוכירורגיות, כלומר בראש, אני לא מפנה לברזילי", השיב ד"ר לוי, "משום שבברזילי אין את זה, וזה ידוע. בכל שאר הפגיעות אנחנו יודעים לטפל. הפתעה, יש בית חולים ברזילי באשקלון".
החיילים הפצועים מתחננים להפסקה הומניטרית של הביקורים. דקה מנוחה אין להם, והשוקולד כבר משפריץ להם מהאוזניים. וכך, הצעירות המסכנות שטרחו והגיעו עם חבילות שי לבית החולים מאשדוד, עלולות עוד לחזור הביתה עם כל הסחורה.
באותו מסדרון שבו שוכבים החיילים הפצועים, שוכב גם נער בן 16. הוא נבהל כי התעורר מהניתוח ומצא את עצמו אצל האויב. הנער הזה הוא מחבל. "הצבא הישראלי ירה עליי", סיפר הנער, "אני לא יודע למה. מה עשיתי?".
וישנה עוד מחלקה אחת בבית החולים, מרוחקת יותר, הפגייה. היא הועברה למקלט כשהתחילה המלחמה. קחו את הזמן פגים קטנים, תישנו כמה שיותר, תשמינו קצת, וכשתהיו בני 18... טוב, אנחנו לא יכולים להבטיח כלום, חוץ מזה שעד אז ברזילי כבר יהיה בטח ממוגן.