9,000 קשישים הצטרפו למעגל העוני (צילום: רויטרס, חדשות)
הנתונים המדאיגים נחשפים. אילוסטרציה | צילום: רויטרס, חדשות

מה מצבם הרפואי של הקשישים בישראל בהשוואה לאירופה? משרד הבריאות חושף הבוקר (רביעי) נתונים ראשוניים מסקר הבריאות בקרב הקשישים בישראל (גיל 65 ומעלה) בהשוואה ל-17 מדינות באירופה. מהמחקר עולה כי יותר מ-25% מהמשיבים בישראל הגדירו את מצב בריאותם כטוב מאוד או מצויין, לעומת 14% בקרב המשיבים האירופאים - למרות שמספר המחלות הכרוניות דומה. הדוח גם חושף את הפערים בין מעמדות האזרחים הוותיקים בישראל.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

השורה התחתונה והמדאיגה במחקר בכל הנוגע לתחלואת הקשישים היא הקשר הברור בין המצב הכלכלי-חברתי לבין החולי והמוגבלות הפיזית. "ההבדלים הבולטים ביותר בתחלואה והמוגבלות נצפו לפי רמות הכנסה והשכלה, כמו גם לפי ארץ לידה ובחלק מהמקרים גם לפי קבוצת אוכלוסייה", נכתב במחקר.

העולים חולים כמעט פי 2 מהצברים

מהדוח עולה כי מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה - כלומר, הקשישים שעניים יותר, גם חולים יותר. המבוגרים שנמצאים בחמישיון ההכנסה הנמוך מדווחים על שיעור גבוה משמעותית של המחלות ביחס לחמישיון הכנסה עליון (2.7 לעומת 1.8).

"הקשר בין השכלה לתחלואה פחות חד משמעי, כאשר בעלי השכלה על תיכונית מדווחים על תחלואה גבוהה יותר ביחס לבעלי השכלה תיכונית", נכתב במחקר - בו נטען כי אחד ההסברים האפשריים הוא ממדי תחלואה גבוהים במיוחד בקרב עולי ברית המועצות לשעבר, שנחשבים לאוכלוסייה משכילה יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית. העולים מדווחים על 3.5 מחלות כרוניות בממוצע, פי שניים מילידי ישראל (1.7) ויותר ממספר המחלות בכל שאר הקבוצות החברתיות.

קשישות בבית אבות (צילום: rf 123, חדשות)
יותר מחלות כרוניות ומוגבלויות פיזיות לנש | צילום: rf 123, חדשות

איפה אנחנו ביחס לעולם?

כאשר מחפשים הבדלים ופערים נוספים בתוך אוכלוסיית הקשישים בישראל, מתגלה כי מספר המחלות הכרוניות מעט גבוה יותר בקרב נשים (2.3) לעומת גברים (2.1), ומספר המחלות עולה משמעותית עם הגיל (2.6 בקרב בני 75 ומעלה ביחס ל-1.9 מחלות בממוצע בקרב בני 65-74).

מהנתונים שנכונים לשנת 2016, ומתפרסמים לקראת כנס אי שוויון בבריאות שיתקיים בשבוע הבא, עולה כי מצבם הבריאותי של ישראלים בני 65 ומעלה דומה לממוצע האירופאי מבחינת מספר המחלות הכרוניות - כ-2.22 מחלות כרוניות לכל קשיש בישראל, לעומת 2.20 במדינות שנבדקו באירופה. המחקר כלל כ-68 אלף איש מישראל ומ-17 מדינות נוספות באירופה - אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, יוון, לוקסמבורג, סלובניה, ספרד, פולין, פורטוגל, צ'כיה, צרפת, קרואטיה, שוודיה ושוויץ

המחקר הנוכחי חשוב במיוחד לאור העובדה שבישראל מעריכים כי ב-2040 חלקם של בני ה-65 ומעלה מתוך כלל אוכלוסיית ישראל יעמוד על כ-1.9 מיליון איש (כ-14.3%), לעומת 11% - שהם פחות ממיליון - כיום. גם חלקם של המבוגרים ביותר באוכלוסייה, בני 85 ומעלה, צפוי לגדול באופן משמעותי מכ-1.4% מהאוכלוסייה ב-2015 לכ-2.5% בשנת 2040.

החוק למענם יפגע בהם? (צילום: victor69, 123RF)
רבים מקבלים סיוע בפעולות יומיומיות | צילום: victor69, 123RF

בישראל מקבלים יותר סיוע בטיפול אישי 

עוד נבדק במחקר הנושא שזכה לשם "מידת המוגבלויות הפיזיות". מההשוואה עולה כי מצבם של המבוגרים בישראל טוב בהשוואה למדינות אירופאיות בכל הקשור לתנועה וניידות, אך פחות טוב בכל הקשור למוגבלויות בביצוע פעולות יום-יומיות. על פי הממצאים, לנשים בישראל יש יותר מוגבלויות פיזיות בהשוואה לגברים, ולנשאלים בעלי השכלה על-תיכונית היו בממוצע מספר נמוך של מוגבלויות פיזיות בהשוואה למשיבים עם השכלה תיכונית או יסודית.

גם בנושא זה השורה התחתונה ברורה: "המדדים הכלכליים, דיווח עצמי על כלל הכנסות משק הבית וכן הערכה עצמית של המצב הכלכלי, מצביעים על כך שמשיבים במצב כלכלי טוב יותר סובלים מפחות מוגבלויות פיזיות". בהשוואה בין קבוצות שונות, קשישים יהודים ילידי ישראל סובלים פחות ממוגבלויות פיזיות, בעוד שאצל העולים מברית המועצות לשעבר וגם בקרוב יהודים ילידי אפריקה ואסיה נמצא מספר המוגבלויות הגבוה ביותר.

על פי ההשוואה הבינלאומית, כ-20% מהקשישים שסובלים ממוגבלות או קושי פיזי (ואינם במוסד סיעודי) מקבלים סיוע רשמי ומקצועי בטיפול אישי - פי 2 מהשיעור ב-17 המדינות האירופאיות שנבדקו במחקר. "סיוע זה כלל עזרה בפעולות כגון להתלבש ולהתרחץ", ציינו במשרד הבריאות. כ-33% מאותם אזרחים ותיקים קיבלו סיוע במטלות משק הבית כגון ניקיון, גיהוץ ובישול - בהשוואה לכ-18% מהנתון בכל המדינות הנכללות במחקר.

אילוסטרציה (צילום: חדשות 2)
פערים בין קשישים "צברים" לעולים | צילום: חדשות 2

 

פערים גם בחיסונים, משקפיים ומכשירי שמיעה

עוד נבדק במחקר היקף השימוש במשקפיים ומכשירי שמיעה: כ-71% מהמשיבים בישראל דיווחו על שימוש במשקפיים או עדשות מגע, שיעור נמוך יותר בהשוואה לכלל מדינות הסקר (כ-83%). נשים מדווחות יותר מהגברים על שימוש במשקפיים, ושיעור מרכיבי המשקפיים עולה עם העלייה בהשכלה והכנסה.

בנוגע למכשירי שמיעה, התמונה שונה: גברים משתמשים יותר מנשים במכשירי שמיעה, וככל שעולה הגיל כך גובר השימוש במכשירי השמיעה. בקרב היהודים ילידי אפריקה-אסיה דיווח על שיעורי שימוש גבוהים יותר ביחס לקבוצות אחרות. בניגוד לשימוש במשקפיים, לא נמצאו הבדלים בנושא מכשירי השמיעה על פי המעמד הכלכלי. על פי עורכי המחקר, "ייתכן והסיבה לכך נעוצה בהשתתפות במימון של מכשירי שמיעה על ידי קופות חולים, אשר מבטיח זמינות טובה יחסית של המכשירים לכלל האוכלוסייה".

עוד עולה מהמחקר כי הגברים הקשישים מתחסנים יותר מהנשים (65.5% לעומת 60.8%) ושיעור המחוסנים הגבוה ביותר הוא בקרב הרבעון העליון (97%), אך גם בקרב הרבעון התחתון מתחסנים יותר מב"מעמד הביניים" של הקשישים.

ניתוח בדיקה לגילוי סרטן השד (צילום: רויטרס)
ניתוח בדיקה לגילוי סרטן השד | צילום: רויטרס

גם בבדיקות לגילוי סרטן: פערים בין מעמדות

במשרד הבריאות מדגישים כי קיימת מגמה ברורה של עלייה בשיעור הימצאות הסוכרת לפי מצב חברתי כלכלי - פער של 15.7% בין השכבות החלשות, ש-38.9% מהקשישים בה סובלים מסכרת, לשכבות החזקות. חולי הסכרת הקשישים העניים יותר הם פחות "מאוזנים" מבחינת רמות הסוכר - בפער של 15% בין השכבות החזקות לחלשות.

המחקר גם בדק את שיעור ביצוע הבדיקות לגילוי סרטן השד (ממוגרפיה), וגילה כי "ישנם פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי כלכלי", ונמצא פער של 9.5% בין השכבות החזקות לחלשות - בהן רק 63% נבדקות.

גם בבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס נמצא פער משמעותי, וככל שהמצב החברתי-כלכלי ירוד יותר גם שיעור הבדיקות יורד - הפער בין השכבות החזקות לחלשות עומד על 17.9% ופחות מחצי מהקשישים בשכבות החלשות נבדקים במטרה לגלות את סרטן המעי הגס.

הנתונים שנאספו הם חלק מהתוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, ומבוססת על שיתוף פעולה בין מנהלת אקדמית לבין ארבע קופות החולים בישראל - במסגרת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, במימון של מועצת הבריאות. הנתונים המלאים ייכללו בספר השנתי בנושא אי השוויון בבריאות.

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, ארכיון (צילום: חדשות 2)
מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב, ארכיון | צילום: חדשות 2

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסר בתגובה לנתונים: "אנחנו לא יכולים להשלים עם נתוני אי השוויון בבריאות בקרב הקשישים. הנתונים מעידים שהקשישים החלשים פחות בריאים ושירותי הבריאות אינם נגישים להם".

"הגורמים לפערים רבים ומגוונים ורובם אינם נמצאים באחריות ישירה של משרד הבריאות, אך אנו מחוייבים להמשיך להוביל את המאמץ הממשלתי בעניין, במיוחד לאור המגמה המבורכת של ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל", הוסיף בר סימן טוב.